ביקורת ספר: "שקרים / האמת היא" מאת לנה דיוואני מלהיב בעיקר קונספטואלית

שקרים עטיפה"שקרים", הספר הראשון של הסופרת היווניה לנה דיוואני שמתורגם לעברית, מביא עמו חידוש מקורי ומרענן מבחינה קונספטואלית, שעוד לא נראה כמותו בתחום הספרות. מדובר ב"רומן שרשרת", שם מכובס לקובץ סיפורים שבו הדמות הראשית בסיפור נתון שימשה כדמות משנית בקודמו, המכיל עשרה פרקים. אם הופכים את הספר, מתגלה בצדו השני ספר קצרצר נוסף בשם "האמת היא…", שבו פרקים תאומים המקבילים לאלה של "שקרים" ומסבירים את מקורות ההשראה של הסופרת לסיפוריה. רעיון מעורר תיאבון, אין ספק; הביצוע שלו פחות מוצלח מהמצופה, אבל הוא ללא ספק מסמל את הגל הבא בספרות, שעיקרו אינטראקציה נרחבת יותר בין הסופר לבין הקורא.

גיבורי הסיפורים הם אנשים יווניים (מן הסתם, צפו מראש לשמות קשים להגייה), כמוני וכמוכם, שמשקרים לעצמם ולאנשים סביבם כדי לגרש את הפחדים שלהם, כמוני וכמוכם. לדוגמה, יש לנו אמא מבוגרת שרוצה להאמין שהיא עדיין אותה אישה חופשייה והרפתקנית שהייתה ביום שפגשה את בעלה, לפני עשרים שנה; קשישים שמאמינים שיוכלו לחזור לנעוריהם; בייביסיטר שמשקרת ואומרת שהיא תסריטאית; הומוסקסואל שמסתיר את נטייתו המינית ואת כישלונותיו בתחום הכתיבה, ועוד ועוד. עם רוב הדמויות ניתן להזדהות, וכשהמציאות טופחת על פניהם הקוראים נעצבים, אבל גם יוצרים נשכרים עם מוסר השכל.

האמת היא. עטיפההכתיבה של דיוואני זורמת, מעוגנת בקרקע, ביומיום. היא יכולה ללבוש התבטאויות של גבר גס, של אמא דאגנית, של זקן מבולבל, וכל זה במהלך כתיבה בגוף שלישי. הנטייה שלה לזגזג מצידוד בדמות אחת לדמות אחרת בסיפור אחד מעט מוציאה ממיקוד, והסיפורים לא מבריקים, אבל הקריאה בספר מהנה ומדי פעם אפילו מצריכה עצירה למחשבה וניתוח. שילוב כזה בין משלב נמוך לתכנים שאינם רדודים אופייני לספרות היוונית, וכאן הוא בהחלט נעשה בטוב טעם ובהצלחה.

בשורה התחתונה: חביב מאוד.

שקרים – האמת היא… / לנה דיוואני, מיוונית: אמיר צוקרמן, הוצאת ספרי עלית הגג וידיעות ספרים, 2013, 310+56 עמודים. המאמר פורסם במעריב לנוער ביולי 2013.

ציטוט לאוסף: "מדהים איך אומללות של אחרים כל-כך קלה לעיכול, ואיך זו שלנו כל-כך קשה לעיכול…" (עמוד 285)



כתיבת תגובה