ביקורת ספר: על "ארץ עוץ המופלאה" (המשך ל"הקוסם מארץ עוץ") מאת ל. פרנק באום, הספר הראשון בהוצאת "עוץ" החדשה

ארץ עוץ המופלאההנחתי בצד את עיתון השבת, גם את כל עיסוקיי המתוכננים לסוף השבוע, והחלטתי שאני יוצאת למסע, מסע ללא תרמיל. גם ללא כרטיס טיסה, רק עם ספר שיש לו מסגרת ירוקה וכתוב עליו שיצא בהוצאת "עוץ".

המסע הזה החל בנקודת הזמן של תחילת בית הספר היסודי. היה נדמה שארץ עוץ הייתה חלק מנוף הילדות שלי, בספר, בסרט וגם בהצגה. דורותי, איש הפח, הדחליל והקוסם תמיד היו שם בימים בהם קראתי עליהם בעצמי, ובימים מאוחרים יותר כאשר הקראתי עליהם לילדי. תהיתי אם כמבוגר אוכל להתחבר מחדש לפנטזיה ואם אצליח להמשיך לקרוא ולהתלהב כמו לפני הרבה שנים. היתה זו מן בדיקה קטנה עבורי, האם בנקודת זמן שונה לגמרי אוכל לקשור את חוט הילדות ולזכות בחוויה כמו פעם?

הבטתי במפה המופיעה בתחילת הספר – מפה של ארץ עוץ המופלאה. עיר האיזמרגד צבועה בצבע ירוק. כל מחוז מופיע בצבע אחר המאפיין אותו.

הדפים נעימים לדפדוף, המילים נעימות לקריאה. הנה אני  פוגשת מכשפה שקוראים לה מומבי: יש לה אבקת חיים מופלאה, צריך לאמר רק "ווך" ואחר כך "טוך" ובסוף "פוך" ואז יש כבר חיים. החלטתי להאמין שאכן יש קסם כזה – כמה קלים ופשוטים יכולים להיות החיים כאשר יש אבקה כזאת? האם פעם גם אני אצליח להשיג אותה? אני מתחילה לחשוב על מי אפזר את האבקה ומשננת את מילות הקסם כדי שלא אשכח אותן.

גילי בר הלל, מייסדת ההוצאה (ומעריצה מושבעת של "הקוסם מארץ עוץ")

גילי בר הלל, מייסדת ההוצאה (ומעריצה מושבעת של "הקוסם מארץ עוץ")

אני ממשיכה לקרוא וכל ציור הופך להיות אמיתי, כל יצור מוזר ושונה הופך להיות שותף למטרה, ואני לפעמים הולכת, לפעמים נוסעת ולפעמים עפה יחד איתם. פוגשת את הדחליל, את איש הפח. יש כאן גם ראש דלעת, גם חיפושית קטנה שגדלה למימדי ענק ואני מרחפת איתם במחוזות הדמיון. במחוזות האלו קל מאוד להשתכנע שהכול כל כך אמיתי, כי בתוך כל יצור מסתתר משהו מהאמת שלנו – האמת של המבוגרים, ומכל הדמויות האלה אפשר ללמוד כל כך הרבה עלינו ועל המציאות שלנו.

"אל נא תיתן לענני הגשם של מחר להאפיל על השמש של היום", אומר הקיסר, ואני מרגישה שהוא כל כך צודק. נכון, הוא אומר את זה ל"ראש דלעת", ולמרות שראשו עשוי מדלעת וגופו בנוי מעצים, אפשר למצוא חלקים ממנו בכל אחד מאתנו, ואז אמירתו של הקיסר הופכת להיות מרגיעה ואפילו מנחמת.

אני שמה לב כיצד נרקמת לה כאן קבוצה, כאשר מגבלותיו של כל חבר בה ידועים לכל, אבל גם היתרונות של כל אחד, ואיך כל חבר בקבוצה יודע את גבולותיו, קבוצה מלוכדת שמצליחה לנצח למרות המגבלות הרבות של חבריה. האם אנחנו המבוגרים לא יכולים ללמוד מזה משהו?

מתוך הסרט "הקוסם מארץ עוץ", 1939

מתוך הסרט "הקוסם מארץ עוץ", 1939

קשה להתעלם מהדמויות הנשיות של שנת 1904; "ארץ עוץ המופלאה" זה יכול לשמש גם כלי חקר בלימודי המגדר של שנת 2013, אפשר למצוא כאן הכול ולהלביש את התאוריות המתאימות. יש כאן נשים מורדות, נשים שולטות ומכריעות ונסיונות לחילוף התפקידים המסורתיים, ואם ננסה להתעלם מהזמן הרב שחלף מאז כתיבתו, נוכל להישיר מבט ולומר שגרעין הנושא עדיין אקטואלי, ובדילוג של יותר ממאה שנים האדם המודרני טרם מצא תשובות לבעיות שקרוב לוודאי הטרידו אז את פרנק באום.

מצאתי עצמי עוברת שוב ושוב על הדפים ומלקטת את הפנינים והאמרות החכמות, חושבת על הדור הצעיר, על ילדנו הגדלים על ברכיה של הטכנולוגיה. אם נוציא את הספר מגבולות הדמיון והפנטזיה נמצא שהוא יכול להעניק כלים רבים להתמודדות, כלים הנצרבים במוחותיהם של הילדים הקוראים אותם ויכולים לשמש להם דוגמא והנחייה בעתיד לבוא. האם המחשב יכול להעניק כלים דומים? כיצד עשויים לתפקד ילדנו כמבוגרים ללא רקע של ספרים כאלה?

המשכתי לחשוב ושמחתי שבמציאות שלנו עדיין יש מקום לספר כל כך עתיק. אני מעריכה מאוד את העובדה שמייסדת ההוצאה הגב' גילי בר-הלל סמו הוציאה את הספר הזה לאור והצליחה להחיות את פניני תקופת העבר כדי שאנו נוכל להשתמש בהן בעידן שלנו, וכולי תקווה שנצליח להעביר אותן הלאה.

ארץ עוץ המופלאה / ל.פרנק באום, מאנגלית: גילי בר –הלל סמו, הוצאת עוץ 2013 ,223  עמודים. מאמר מאת ענת מחלב.

 



כתיבת תגובה