ביקורת ספר: "קלמנטיין והאסיפה המשפחתית" מאת שרה פניפקר

קלמנטיין והאסיפה המשפחתיתשלמה המלך, החכם באדם, היה נוהג להיעזר בתמימות הילדותית כדי להגיע לפתרון סוגיות סבוכות בממלכתו. הוא היה יוצא אל עם הילדים, משוחח עמם, מבין את ההתנהלות שלהם, מוסיף לזה את ניסיון השנים שלו ושל יועציו ומגיע למסקנותיו. כך, לפי האגדה, זכתה ממלכתו לתהילת ממלכת החכמה.

אני חושבת שמעולם לא נפרדתי מספרי הילדים. ככל שאנו נשאבים יותר אל עולמם של המבוגרים, אנו זקוקים לעדינות המאזנת של עולם הילדים, תמימות שאפשר לראות וללמוד עליה מהספרים האלו. כהורים, אנחנו צריכים לבדוק וללמוד את עולמם של ילדנו. קל יותר לעשות זאת כאשר הם צעירים בשנים ואנחנו יושבים לצידם ומקריאים להם מספרי הילדות. קשה יותר כאשר הם מתבגרים: שפתם הופכת להיות שונה, גם הקשר עמנו הופך להיות אחר. אנחנו זקוקים לפעמים ל"סוכן" קטן בתוך המערכת הזאת שיספר לנו על חייהם, כדי שנוכל להבין אותם ולדעת איך להמשיך להיות ההורים שלהם.

קלמנטיין היא ילדה או כמעט נערה צעירה. הסופרת פותחת לנו את השער לעולמה המשפחתי, החברתי, עולם בית הספר ועולם המחשבות שלה. מה הורה צריך יותר מזה כדי ללמוד על התקופה המשונה הזאת בה חיים ילדיו? לא חיפשתי בספר עברית גבוהה או סגנון כתיבה קלאסי; חיפשתי את סגנון התקופה, ואכן מצאתי אותו. בזכותו הספר אולי יצליח להדיר את עיניהם של ילדינו ממסך המחשב ולהישאב אל עולמה של קלמנטיין.

נמצאת פה התבנית המוכרת – קשר עם חברה לא בהכרח מבוגרת אבל מנוסה יותר בענייני פריצת גבולות, מתקדמת יותר בנושא איפור וקוסמטיקה – דבר המעניין ומסקרן מאוד את הבנות הצעירות. יש גם אח קטן שהוא בדרך כלל חלק בלתי נפרד ממשפחה ממוצעת. אמנם האח מצטייר לפעמים כדמות המציקה למתבגרת שלנו, אבל תפקידו בעלילה מרכזי והוא תורם לה מאוד, דבר שאולי יכול ללמד את הקוראות הצעירות שיש ברכה במשפחה מורחבת.

ברקע, כמובן, בית הספר – חלק בלתי נפרד מעולמה של קלמנטיין. יש כאן גם קורטוב של עולם מחקרי הנחשף לקוראים הצעירים, גם הוא מעודד את הסקרנות להמשיך לבדוק ולחקור הלאה. הוא מופיע כרקע כבר מתחילת הספר ונמצא איתנו עד לסיומו, מקדם את העלילה ומוסיף לה הרבה תוכן, מתח ורצון להמשיך לקרוא.

דבר חשוב ששמתי עליו את הדגש בקריאתי הוא הצגת ההורים לפי תפיסתה של המתבגרת. הם כבר לא הורים כל יכולים כמו בתפיסת הילד הצעיר, יש להם גם נקודות תורפה וחסרונות, אבל למרות כל אלו הם ההורים והם המובילים, ובעלילה יש דגש על היחסים עמם המוצגים בטבעיות רבה. אני חייבת לציין שלקחתי לעצמי משהו ללמידה מההורים האלה, מההדרכה שלהם את הבת: "'את תשתני', אמרה אמא.' כולנו נישאר אותו הדבר במובנים מסוימים, אבל כולנו גם נשתנה'".

לסיום, ציטוט נוסף מתוך הספר, אשר בחרתי לקחת ממנו לעצמי: "הגינות אין פרושה שכולם מקבלים אותו דבר. הגינות פירושה שכולם מקבלים מה שהם צריכים".

בשורה התחתונה: ספר ילדים עם מינונים גבוהים של טוב לב. בהחלט מומלץ לקריאה.

קלמנטיין והאסיפה המשפחתית / שרה פניפקר, איורים: מרלה פרייזי, מאנגלית: אסנת הדר, מטר, 158 עמודים. מאמר מאת ענת מחלב.



כתיבת תגובה