ביקורת ספר: "משהו כיפי לכאורה שלא אחזור עליו לעולם" מאת דיוויד פוסטר וואלאס

משהו כיפי לכאורהקשה לי להבין מה משך אותי אל המסה הזו של דיוויד פוסטר וואלאס: מדובר בסופר שנמצא ברשימת הקריאה שלי ("ילדה עם שיער מוזר") אך עוד לא קראתי ממנו, במסה עבור מישהו שלא קורא מהסוגה הזו באופן קבוע וביצירה שמתוקצרת בגב הכריכה באופן מאוד מפונפן. גם מבחינה חיצונית הוא יוצא דופן: כרך קטן יחסית במידותיו, דק מאוד וכרוך בקרטון חף ציפוי ניילון. ובכל זאת הייתה לי תחושה שאתחבר אליו.

החיבור התרחש מהעמודים הראשונים, ואני מתאר לעצמי שמי שהדבר לא יקרה אצלו כבר בשלב הזה מוטב לו לוותר על הקריאה כולה. בספר, שנכתב ב1995 ופורסם לראשונה שנתיים לאחר מכן, מגולל המחבר את סיפור ה"בילוי" שלו בשיט תענוגות מפואר ויוקרתי להחריד באיים הקריביים, אליו הוא נשלח מטעם עיתון כלשהו. סגנון הכתיבה עתיר פרטים, גבוה מבחינת המשלב הלשוני יחסית לשאר הספרים שיוצאים בימינו ונוטה לפעמים לחוסר ארגון. כמו כן, כמעין גימיק אני משער, הטקסט גולש אל מעבר לעמודים הרגילים בהערות שוליים רבות – 149 הערות (כולל כמה הערות של המתרגמת) על 119 עמודים ברוטו. ההערה הארוכה ביותר נמשכת על פני שלושה עמודים שלמים בכתב פצפון, ולחלק מהערות השוליים יש תת הערות שוליים. אבל יש בזה, בניגוד לכל הציפיות, משהו חמוד דווקא.

בכל מקרה, חמידות היא ממש לא מה שפוסטר וואלאס רצה להעביר בטקסט הזה, השופע אינטלקטואליות והומור. דרך בחינת הפרטים הקטנים הוא רוצה להציג בפני הקוראים את כל הריקבון שעומד מאחורי שיט התענוגות, צחנה שפולשת אל המסגרת היוקרתית של השיט עצמו – שרוצה לפנק את הנמצאים עליו בכוח, אל ההנהלה של הפרויקט הענקי, אל לקוחותיו ואל החברה שלנו כנהנתנית, צדקנית וטרחנית באופן כללי. לפעמים הוא מתמקד בדברים אלו, לפעמים נשמע כזקן חביב ומשעשע בהשקפתו על העולם, לפעמים פשוט כמספר סיפור רווי מודעות עצמית (כולל פניות לעורך ואזכור של עצם המסה עצמה בתוכה). אישית מצאתי את הביקורת החברתית מוגשת עם יותר מדי תוספות שוליים שגורעות מכוחה, אבל כנראה שבלעדיהן הסיפור היה יותר כבד לקריאה. ולשם ההבהרה, גם בנוסחו הנוכחי לא תוכלו לקרוא אותו בקצב של דקה לעמוד, נגיד. הוא רווי ועמוס, ולעתים פשוט מנוסח בצורה מאוד יומרנית. אך למרות היומרה ישנן הברקות שפה פזורות, ובאופן כללי סגנון הכתיבה כבש אותי. כאן ראויה לציון גם המתרגמת אלינוער ברגר שהתמודדה להפליא עם הטקסט והפתיעה בתרגום מהודק ומצוין.

לסיום: התחברתי, רותקתי והזדהיתי עם הסיפור, למרות ציפיותיי הראשוניות ממנו. אם אתם קוראים מסה אחת השנה, "משהו כיפי לכאורה שלא אחזור עליו לעולם" הוא התשובה, מה גם שתיהנו מחוויית קריאה בעלת ניחוח איטלקטואלי-אלטרנטיבי בזכות הוצאתו הייחודית בגרסה העברית. מומלץ ביותר!



כתיבת תגובה