ביקורת ספר: שעת הקוקטייל תחת עץ השכחה מאת אלכסנדרה פולר מומלץ בחום

שעת הקוקטייל תחת עץ השכחהאלכסנדרה פולר מתארת בספר זה את חיי משפחתה באפריקה, כשהיא מתמקדת בדמותה של אמה. בפרקים הראשונים לא נהניתי מהספר: הוא קפץ בין זמנים ובין נושאים, והיה לי הרושם שהוא עומד להצטמצם לתחום המשפחה בלבד, במקום להרחיב את היריעה לרקע המהותי עד מאוד לסיפור – הקולוניאליזם באפריקה ונפילתו. כמו כן לא אהבתי, בלשון המעטה, את מה שנראה לי כגישה מזלזלת כלפי דמות האם, בעיקר כשהמחברת שבה ומזכירה את טינתה של האם אל מה שהיא מכנה "הספר האיום", כשהיא מתכוונת לספר קודם שכתבה, ובו תיארה את אמה ללא כחל ושרק על כל בעיותיה (Don't Let's Go to the Dogs Tonight: An African Childhood – לא תורגם לעברית). לשמחתי, עד מהרה הספר קיבל כיוון ותוכן, מה שנראה כזלזול התברר כהערצה, ואני יכולה להמליץ עליו ללא הסתייגויות.

הוריה של אלכסנדרה קשרו את חייהם באפריקה. הם אהבו את המרחבים, את החופש, והתעלמו מהעוולות שגרמה ההתישבות האירופאית לתושבים השחורים של היבשת. באפריקה הם שכלו שני ילדים, חייהם היו נתונים בסכנה כשהאוירה הפוליטית-חברתית השתנתה, רכושם אבד – ולמרות הכל הם נאחזו במקום בציפורניים. ניסיון חד-פעמי להתיישב באנגליה לא עלה יפה, וגעגועיהם משכו אותם חזרה. אלכסנדרה פולר מתארת בתערובת של הומור וכאב את גלגולי המשפחה, וממרחק של זמן ומקום (כיום היא מתגוררת בארה"ב) היא יכולה לתאר באופן נייטרלי את ההתפתחויות ביבשת, ובעיקר ברודזיה.

במרכז הספר, כאמור, עומדת אמה של הסופרת. ניקולה פולר מאפריקה המרכזית, כפי שהציגה את עצמה, היתה אשה גדולה מהחיים, נפש חופשיה, לא כבולה למוסכמות, שידעה למצות כל רגע בחיים, והייתה אמוציונלית וספונטנית וראוותנית ומלאה אהבת חיים. לרוח הגדולה הזו היה מחיר: היא שתתה יותר מן הרצוי, שקעה בדכאונות, וככל הנראה לקתה בהפרעה דו-קוטבית. הסופרת מתארת אותה בהומור מושחז, ולוקח זמן להבין שתחתיו מסתתרת אהבה גדולה, אפילו הערצה.

"שעת הקוקטייל תחת עץ השכחה" הוא מן הספרים שנשארים עם הקורא הרבה אחרי שהקריאה הסתיימה. הוא משלב במינון מושלם את הפרטי עם הכללי, הוא מעשיר בידע – היבט שאני מאוד מעריכה בספרים, והוא מצליח היטב לקרב את הדמויות מן העבר הזר ההוא אל הקורא של היום.

בשורה התחתונה: ספר מומלץ מאוד.

שעת הקוקטייל תחת עץ השיכחה / אלכסנדרה פולר, Cocktail Hour Under the Tree of Foregetfulness – Alexandra Fuller, הוצאת כתר, 2013, תרגום מאנגלית: חנה כהנא, 244 עמודים. מאמר מאת אתי סרוסי.



כתיבת תגובה