ביקורת ספר: ״מלכת היופי של ירושלים״ מאת שרית ישי-לוי מצוין

מלכת היופי של ירושליםחמישה ימים קסומים ביליתי השבוע בירושלים שכבר לא קיימת היום. ירושלים של הספיונלים, השם שניתן בארץ ישראל לאנוסי ספרד שהתיישבו בתחומה. במשך שנים קבוצה זו שמרה על שפה ייחודית – הספניולית – וכן מטבחה הספניולי המיוחד.

במרכזו של הרומן ההיסטורי הזה נמצאת משפחת ארמוזה, על שלל בניה ובנותיה; הקוראים מלווים את בני המשפחה עוד מהתקופה בה הטורקים שלטו בארץ ועד לשנות השבעים של המאה הקודמת. משפחת ארמוזה אינה משפחה ספיונלית רגילה: ישנה "קללה" על בני המשפחה, הגוזרת על הגברים בה לא להיות מסוגלים להינשא לנשים שהם אוהבים באמת, מפאת נסיבות שונות שאותן כבר מסדר הגורל. הנשים המסכנות שנישאו להם לא מאהבה מתקשות ביצירת קשר עם בנותיהן, וכך מסתובב הגלגל בכל דור ודור מחדש. למרות הקללה הדומה, כל דור ודור נתקל בקשיים שונים ובוחר בדרכים שונות, אשר בבסיס כל בחירה, נמצאת האהבה, אותו רגש לא ברור שלא תמיד אפשר לתאר אבל תמיד אפשר להרגיש אותו עולה מכל דף בספר.

מסביב לסיפורי האהבה, עטוף הקורא במנהגי הספניולים בירושלים, החל מהכבוד במשפחה ועד ליחסי השכנות וכמובן האוכל. הרבה עמודים הוקדשו לתיאור המאכלים השונים שמכינות נשות המשפחה ושאר מיני המתיקה אשר נמכרו לאורך הדורות בחנות המשפחתית בשוק מחנה יהודה.

אלו הם 448 עמודים של אהבה סוערת, מלחמה סוערת לא פחות, והרבה מאוד אוכל. משפחה אחת ויחידה וירושלים אחת ויחידה הופכות את רומאן הביכורים הזה לאחד הספרים הטובים של השנה. העלילה זורמת, הכתיבה נהדרת והדמויות מתעוררות לחיים משל עצמן. הסופרת התייחסה אל הדמויות שלה בכבוד רב ויצרה לכבוד הקורא דמויות בעלות עומק וסיפור חיים אמיץ. לצדן היא גם מתארת בכישרון את ירושלים כעיר חיה ותוססת, עיר שגם בתקופת מלחמה לא איבדה מיופייה. גם לאחר סיום הספר המשיכה ירושלים המתוארת להתקיים בדמיוני על שלל דמויותיה ובתיה, והמשכתי להרהר בעלילה המורכבת.

בשורה התחתונה: סאגה משפחתית-ירושלמית חוצת דורות וזמנים וכתובה מעולה עם דמויות מרתקות על רקע ירושלים ושלל המאבקים מסביב לה (חילופי שלטון, יחסי יהודים-ערבים ועוד). מדובר באחד מספרי הביכורים הטובים ביותר שקראתי ובאחד הספרים הטובים ביותר שנכתבו בתקופה האחרונה. מומלץ בחום. כולי תקווה שספר ביכורים זה לא יהיה האחרון של שרית ישי-לוי וכי היא תוסיף לכתוב עוד.

מלכת היופי של ירושלים / שרית לוי ישי, הוצאת מודן, 2013, 448 עמודים. מאמר מאת ויולט.



4 תגובות

  1. *שם אתי wrote:

    החוברת הראשונה של בורדה יצאה לאור בגרמניה בשנת 1950. בספר מסופר שלונה תפרה את שמלת החתונה לאחר עיון מעמיק בחוברת כלות של בורדה ובנוסף תפרה שמלות הריון גם מחוברות בורדה, וזאת לפני שנת 1948..

  2. *שם אתי wrote:

    החוברת הראשונה יצאה לאור בגרמניה בשנת 1950. בספר מסופר שלונה תפרה את שמלת החתונה לאחר עיון מעמיק בחוברת כלות של בורדה ובנוסף תפרה שמלות הריון גם מחוברות בורדה, וזאת לפני שנת 1948..

  3. אני מבקשת להודות ,לשבח ולספר עד כמה אני נהנית מהספר הקסום הזה.הוא מחזיר אותי אחורה כמה עשרות שנים ,לשפה הספניולית שדוברה בבית בהיותי ילדה.כל המאכלים והכינויים..שפע של הוד והדר..והיום שאני לא שומעת את השפה..אזי הזכרונות מתערבבים עם הדמויות הנהדרות שציירת ביד אומן.משבחת את כתיבתך בתודה ניצה

    • מערכת האתר wrote:

      הי ניצה 🙂 אמליץ לך, אפוא, על הספר ״מראות מצחיקות״ מאת עליזה אלראי, אולי תאהבי אותו גם 🙂

כתיבת תגובה