ביקורת ספר: ״זמן חיות״ מאת הווארד ג׳ייקובסון הוא הקינה הכי מצחיקה שנכתבה על שקיעתה של המילה הכתובה

זמן חיותאם יש דבר שאוהבי ספרים אוהבים לקרוא עליו, זה ספרים. ואם ספר על עולם הספרות הוא גם יצירה מטורפת ופרועה, ההצלחה מובטחת. זהו המקרה ב"זמן חיות", הרומאן החדש של הסופר הבריטי הווארד ג'ייקובסון, שזכה בפרס מאן בוקר היוקרתי על ספרו הקודם "מה זה פינקלר".

הגיבור שלנו הוא גיא אייבלמן, סופר בריטי שנמצא במשבר: המילים כבר לא זורמות לו כמו בעבר, וגם את אלו שכבר יוצאות אין מי שיקרא. המוציא לאור שלו התאבד, הסוכן שלו מתחבא מפני הסופרים שהוא מייצג, ובאופן כללי, כל תעשיית הספרות צונחת לאט לאט לאבדון. תוך כדי הרהורים על מעבר לכתיבת ספרי ערפדים או מותחנים שוודים, גאי נאלץ להתמודד גם עם תמורות בחייו האישיים. אשתו ונסה היא ג'ינג'ית יפהפייה, סוערת וזועמת, שחולמת גם היא על קריירת כתיבה, אבל בינתיים רק מוסיפה פלפל לחיים בבית, כי כמו שגאי אומר, "אם רוצים שקט ושלווה, סופר הוא האדם האחד שאסור להתחתן איתו. עדיף כבר להינשא למומחה לחומרי נפץ" (עמוד 41). גאי אוהב אותה כל כך שהוא חושק גם באמה פופי, שהתיאור שלה זהה בערך לתיאור של בתה, פלוס כמה שנים ספייר. ואם הוא כבר חושק בחמותו, למה לא לכתוב על זה ספר שערורייתי שיציל את הקריירה שלו? זהו, כנראה, המוצא האחרון, וגאי מחליט ללכת עליו.

נבהיר ונאמר שהעלילה של הספר היא ממש לא המרכז שלו. כמו גאי, נדמה שגם ג'ייקובסון בז לעלילה, ומעדיף את המילים על פניה, את המרקם שלהן ואת המוזיקה שלהן. מצד שני, גם זה לא המאפיין הבולט של הספר: המרכיב הכי דומיננטי בו הוא ההומור. מהעמוד הראשון ועד האחרון צפוי לכם שפע של רגעים שיקרעו אתכם מצחוק בקול רם ומיליון משפטים מבריקים שתרצו לסמן. הכתיבה נהדרת וזורמת, הדמויות כובשות והאווירה פרועה להדהים. עם זאת, קהל היעד העיקרי של הספר הוא אוהבי הספר, שיטיבו להבין את הבדיחות שלו ולהזדהות עם המצוקה שחשים כל המעורבים בעולם הספרות. "זמן חיות" הוא אמנם קינה על שקיעתה של המילה הכתובה, אבל הוא גם ספר כיפי, שנון – וקורע מצחוק. תענוג.

זמן חיות / הווארד ג'ייקובסון, מאנגלית: יותם בנשלום, הוצאת כתר, 2013, 375 עמודים. המאמר התפרסם במעריב לנוער בנובמבר 2013. 

ציטוטים לאוסף:

"ברגעים כאלה אתה יודע שכסופר, אתה עמוק בקקה – כשהגיבורים של הרומנים שלך הם כותבי רומנים המודאגים מכך שגיבורי הרומנים שלהם הם כותבים רומנים שיודעים שהם עמוק בקקה." (עמוד 29)

"ככל שהמצב נעשה גרוע יותר, אנחנו נקשרים אליו יותר." (עמוד 46)

"אחד מחוקי המקצוע אוסר על סופרים לשכב עם בני או בנות הזוג של סופרים אחרים. הסיבה לכך היא, שלא צריך לספק לסופר מתחרה חומרים לספר." (עמוד 172)

"החיים האמיתיים מביישים כל סופר וסופר, וברגע שמוציאים אותם מהמשוואה מקבלים ריאליזם מאגי." (עמוד 347)



כתיבת תגובה