ביקורת: איאן מקויאן כיפי בספרו החדש ״דברי מתיקה״

דברי מתיקה איאן מקויאן"דברי מתיקה" הוא ספר כיפי. במהלך הקריאה היתה לי תחושה שהסופר פשוט נהנה לכתוב אותו, ותחושת ההנאה הזו חלחלה גם אליי כקוראת. הוא לא ספר עמוק, אולי תוך כמה שבועות יישכח ממני, אבל הוא מעניק חווית קריאה מספקת, ולפעמים די בכך. חובבי הספרים ייהנו גם מהאזכורים הספרותיים הרבים: הגיבורה היא מעין תולעת ספרים, אשר קוראת הרבה ומהר, ומעודכנת בכל חידושי הספרות בתקופתה – שנות השבעים של המאה העשרים.

הספר הוא מעין ספר מתח/ביון. סרינה, חובבת ספרות כאמור, השלימה תואר ראשון במתמטיקה. במהלך לימודיה ניהלה רומן עם מרצה, ובהשפעתו ובתמיכתו זכתה בתפקיד באמ.איי.5, שירות הביטחון הלאומי של בריטניה. לאחר תקופת הכשרה מתסכלת סרינה מקבלת משימה הקשורה לתחום הספרות, ומשם העלילה מסתבכת כשהיא מפתחת קשרי אהבה עם הסוכן שהיא אמורה להפעיל.

איאן מקיואן משכנע מאוד כאישה מספרת. אין שום תחושה של אילוץ בכניסה שלו לעורה של אישה. הוא בונה דמות אמינה של צעירה שהיא לעתים מפוכחת, לעתים אבודה, מתאהבת בקלות, נתונה להשפעות, מעט מאוד נוטלת יוזמה, והרבה מאוד מניחה לעצמה להיסחף עם האירועים. בנוסף להיותו ספר מתח, זהו גם סיפור אהבה, וגם קומדיה, והשילוב של השלושה עובד יפה.

הספר לא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות, אבל אין זאת אומרת שהוא לא מושקע בפרטים. כפי שהוא מיטיב להתבטא כאישה, מקויאן גם משקף יפה את רוח התקופה, וניכר שהשקיע בתחקיר.

בשורה התחתונה: הנאה מובטחת.

דברי מתיקה / איאן מקיואן, Sweet Tooth / Ian McEwan, עם עובד, 2013, תרגום מאנגלית: מיכל אלפון, 395 עמודים. מאמר מאת אתי סרוסי.



כתיבת תגובה