ביקורת ספר: ״המחברת האדומה – סיפורים אמיתיים״ מאת פול אוסטר

המחברת האדומה כריכת הספרפול אוסטר (67) הוא מהסופרים האמריקאים הנחשבים ביותר, ובכלל, אחד מהסופרים החיים האהובים ביותר בעולם כיום. סביב ספריו המוכרים ביותר, דוגמת "מר ורטיגו" ו"המצאת הבדידות", קיים קונצנזוס חיובי יוצא דופן. כמו כל סופר מפורסם, גם אוסטר כתב כל מיני יצירות שוליים שנותרו די עלומות יחסית לכתביו האחרים, מסיבה מוצדקת ברוב המקרים. כשרואים לראשונה את הקובץ "המחברת האדומה" ההנחה הראשונה היא שמדובר בספר כזה. השיפוט הראשוני הזה נעוץ כולו בחיצוניות של הספר: ספרון פצפון בצבע אדום שאורכו מאה עמודים בלבד, אשר פורסם לראשונה לפני הרבה שנים אך תורגם לעברית רק עכשיו. קל להניח שזו רק שיטה אלגנטית לחלוב עוד קצת את המותג שהוא הפך אליו, בייחוד לאור פער השנים הרחב בין הכתיבה לבין התרגום. למרבה הפליאה והתענוג, "המחברת האדומה" הוא שקית ממתקים מהנה בדיוק במידה שהוא קצר.

ה"סיפורים" בקובץ הם טקסטים קצרים מאוד – רובם בין עמוד לארבעה – המגוללים סיפורים אמיתיים אשר קרו לאוסטר עצמו או למכריו. הוא מספר אותם בתמצות, גם אם בדרכו המקצועית, ללא תיאורים או פרטים מיותרים. הסיפורים האלה הם פחות ספרות ויותר אנקדוטות נהדרות לשיחות סלון, אבל מסתבר שהם עובדים גם על הנייר. כולם חוזרים על המוטיב האהוב ביותר על אוסטר: צירופי מקרים ממוזלים וקיצוניים במיוחד. בין היתר, הוא מספר על מטבע שאבד ונמצא בשנית; על זוג חברות החיות בסין שמגלות שאחיותיהן גרות באותה קומה, באותו הבניין בניו-יורק; וכמובן, על כמה רגעים בהם היה קרוב למוות בצורה מוחצת מוח. הקריאה בסיפורונים האלה היא תענוג פשוט שנובע מהאהבה הבסיסית ביותר לסיפורים טובים, שכל מטרתם היא לחלץ מכם קריאות "וואו". וכמו זלילת ממתקים, היא גם ממכרת מאוד.

המחברת האדומה – סיפורים אמיתיים / פול אוסטר, מאנגלית: ברוריה בן ברוך, הוצאת עם עובד, 2014, 109 עמודים. המאמר פורסם במעריב לנוער באפריל 2014. 



תגובה אחת

  1. רחל wrote:

    ספר מאכזב ובנאלי

כתיבת תגובה