ביקורת ספר: ״האמת על הזמנים המשונים האלה״ מאת אדם פולדס

האמת על הזמנים המשונים האלההאוורד מקנאמי הוא מה שהייתם מכנים מאחורי הגב "לוזר": גבר סקוטי עצום ממדים, בודד, מוזר ולמוד השפלות, שמפוטר מכל עבודה זוטרה שהוא מצליח להשיג. הוא גם לא מצליח להתמודד עם מות אמו, לא נמצא בקשר עם אביו ולא בעל מנת משכל גבוהה במיוחד. אלא שאז מצטלבת דרכו עם משפחת דוסון-סמית, משפחה עשירה מלונדון שמחליטה לקחת אותו תחת חסותה ולארח אותו בביתה עד שישתקם ויוכל להתחיל חיים חדשים ומוצלחים יותר. האוורד הופך להיות חברו של סול, בנם בן ה-11 של בני הזוג העשירים, ילד תמים וגאון שעתיד להשתתף באליפות העולם בזיכרון. הוא ער למצוקתו של סול, שלא עומד בלחץ המוטל עליו – ויום אחד מחליט להפסיק להיות לוזר ולנסות לחלץ את סול מהמתח הרב בו הוא מצוי, צעד שכצפוי מסבך אותו כהוגן עם ההורים, עם המשטרה, עם חבריו הרוסיים החדשים ועם ילדותו הקשה.

"האמת על הזמנים המשונים האלה" הוא ספר מזמין מאוד: מפתה חיצונית, בעל שם מושך ועטור שבחים. והאמת היא שההתאהבות האמיתית בו אכן מתחילה בשלב המוקדם ביותר האפשרי: על העמוד הראשון. זהו רומן הביכורים של אדם פולדס (40), שבשבע השנים מאז פרסומו הראשוני הספיק לכתוב עוד שלושה, וכישרון הכתיבה המדהים שלו צובע כל עמוד בו. הכתיבה שלו (שמזכירה משום מה כתיבה אמריקאית יותר מאשר בריטית) נראית רגילה למראית עין, אבל לא צריך לקרוא הרבה ממנה כדי להתרשם מכך שהיא מצוחצחת, מוברקת ומלוטשת להרהיב, כתיבה שנראית מסודרת אך מצליחה להעביר את הכאוס שהיא מתארת, מתובלת בהומור בריא ורוויה בדימויים מבריקים. גם כשהספר מתמהמה יש תחושה שפולדס יודע בדיוק מה הוא עושה ושאתם בידיים טובות (גם התרגום מעולה). ואכן, גם סיפור החברות המשונה בין שני הטיפוסים השונים בתכלית כובש, מרתק ואנושי, ומצליח לרגש באופן אותנטי ומכובד. ספר מתוקתק שהקריאה בו היא כיף גדול.

האמת על הזמנים המשונים האלה / אדם פולדס, מאנגלית: דנה אלעזר הלוי, אחוזת בית, 2014, 356 עמודים. המאמר התפרסם במעריב לנוער במאי 2014. // דור בביוף



כתיבת תגובה