ביקורת ספר: סטיבן גימבל חוקר את הקשר בין החוקר למדע ב״המדע היהודי של איינשטיין״

המדע היהודי של איינשטייןב1922 אמר אלברט איינשטיין כי "אם תוכח הצלחתה של תורת היחסות שלי, גרמניה תטען שאני גרמני וצרפת תצהיר שאני אזרח העולם. אם יוכח שהתאוריה שלי אינה נכונה, צרפת תאמר שאני גרמני וגרמניה תצהיר שאני יהודי…" האם מי שאנחנו באמת משפיע על המדע אותו אנו יוצרים? בתור מי שעוסקת במחקר מדעי, אני נוהגת לחשוב כי המדע הוא אובייקטיבי. איסוף הנתונים, הניסויים וכל האמצעים המשמשים את החוקר להציע תיאוריות והסברים לתופעות הטבע המדעיות לא אמורים להיות תלויים בדת, בלאום או ברקע תרבותי או סביבתי. תורת היחסות של איינשטיין שינתה באופן קיצוני את תפיסת הקהילה המדעית בכל הנוגע למושגי היסוד של הפיזיקה: המרחב, הזמן, החומר, האנרגיה, התנועה והכבידה. כמו כל רעיון מדעי מהפכני, היו לה שפע של מתנגדים, אבל בעוד שהתנגדויות מדעיות הן לא דבר יוצא דופן, והן לגיטימיות ומהוות חלק מהשיח המדעי, לתורת היחסות היו גם מתנגדים אחרים, מתנגדים שטענו כי זהו "מדע יהודי". הנאצים ותומכיהם הכפישו את תורת היחסות וטענו שהיא לא רק שגויה אלא גם ממאירה ומזהמת את הפיזיקה האמיתית.

בספרו "המדע היהודי של איינשטיין" מנסה פילוסוף המדע סטיבן גימבל לבחון טענה זו למרות מקורה המפוקפק והאסוציאציות הנוראיות שהיא מעוררת ולהתייחס אליה באובייקטיביות ולאו דווקא כאל דבר שלילי. לשם כך הוא בוחן את חייו של אלברט איינשטיין, ילדותו, חינוכו והשכלתו, ואת חייהם וחינוכם של אייזק ניוטון הפרוטסטנטי (אבי המכניקה הקלאסית) ורנה דקארט הקתולי (ממציא מערכת הצירים הקרטזית המשמשת להצגת מיקום נקודה במישור ובמרחב התלת מימדי), על מנת לבדוק האם חינוכם, אמונותיהם ובעיקר דתם השפיעו על חשיבתם ועבודתם כמדענים והובילו לפריצות הדרך המדעיות. כמו כן, סוקר גימבל את ההיסטוריה של האומה הגרמנית הצעירה יחסית שאוחדה ב1871, נוגע בשורשי האנטישמיות הגרמנית, בוחן האם לתורת היחסות של איינשטיין הייתה השפעה על ההשכלה וההנהגה היהודית ושואל האם כל אדם ממוצא יהודי יפתח "מדע יהודי".

הקריאה בספר לעיתים מסורבלת ולא ברורה, עובדה שמקשה לעקוב אחר הטענות שגימבל מעלה. חלק מהטענות אינן משכנעות ויש תחושה שגימבל כופה אותן על הקורא. כמו כן, המקורות התיאולוגיים היהודיים שגימבל מסתמך עליהם הם מצומצמים וראוי היה כי תהיה הרחבה בנושאים אלו. אז מהי המסקנה שלו? האם המדע של איינשטיין הוא מדע יהודי? גימבל חושב שכן ולא. לא – במובן שזהו מדע לא משוחד ואוניברסלי (אין לתורת היחסות קשר לתיאולוגיה יהודית או למנהגים היהודיים). כן – במשמעות הפילוסופית של שבירת מוסכמות, שחרור מחוקים ומדיכוי ואמונה בתקווה ובאמת. האם השתכנעתי – אני לא בטוחה. מדע הוא מדע, ולחפש לו משמעות אחרת זה לדעתי לא רלוונטי. למרות זאת, הספר מעניין ומעורר מחשבה, ולא רק מי שמתעסק במדע יכול לקרוא בו ולמצוא בו עניין.

המדע היהודי של איינשטיין / סטיבן גימבל, מאנגלית: עימנואל לוטם, הוצאת כתר, 253 עמודים. // אסנת שגב



כתיבת תגובה