ביקורת ספר: המסע של ״המתרגמת״ מאת נינה שיילר אוניברסלי דווקא מתוך היותו אישי

המתרגמתלכולנו יש שוטר קטן בראש. קול פנימי שאומר לנו מה ראוי, צריך ונכון לעשות. פעמים רבות זהו קולם של הורינו, קול שהפנמנו בילדותנו ומלווה אותנו כל חיינו. גם להאנה שוברט, מתרגמת ספרות מוערכת מיפנית לאנגלית, יש קול כזה. זהו קולה של אמה הגרמניה הנוקשה והקפדנית אשר חינכה אותה ללימוד יסודי של שפות, עבודה קשה ומסירות, ובלי יותר מדי תלונות ופינוקים. האנה הפנימה היטב את המסר והפכה למעין העתק של אמה: אשת עבודה אחראית, רצינית ויסודית ואם קפדנית לשני ילדיה. כיום האנה היא אלמנה בת חמישים ושלוש החיה בסן פרנסיסקו. בנה הבכור, טומס, הוא עורך דין עסוק ומצליח שחי עם משפחתו הרחק בחוף המזרחי של ארצות הברית, ובריג'יט, ביתה הצעירה והרגישה, ניתקה עימה כל קשר לפני שש שנים והאנה אינה יודעת דבר עליה.

אנו פוגשים את האנה בסיומה של שנת עבודת תרגום מאומצת של רומן חשוב מיפנית לאנגלית. היא חשה שהיא הצליחה מאוד בעבודתה, והיא כמעט מאוהבת בדמות הראשית, ג'ירו המוסיקאי. בהתקף נוסטלגי היא הולכת לבקר בבניין העיריה בו נישאה לפני שנים רבות לבעלה היפני, אותו אהבה כל כך אך ממנו התאלמנה לאחר שנפרדו. כאשר היא יוצאת מן הבניין היא מועדת במדרגות ונפגעת בראשה. לתאונה תוצאות מוזרות: האנה לא מסוגלת להשתמש באף אחת מן השפות שהיא יודעת מלבד יפנית. בהתקף של ייאוש ובדידות היא מחליטה לנסוע ליפן כדי להרצות בכנס אליו הוזמנה. נסיעה זו תוביל אותה למפגש מפתיע ומאכזב עם המחבר של הרומן אותו תירגמה ועם שחקן הנו שעליו מבוססת דמותו של ג'ירו, גיבור הרומן.

נינה שיילר מצליחה לבנות באופן עדין, רגיש ואמין ביותר את עולמה של אישה לא צעירה שנפגשת עם כמה אמיתות מאוד לא נעימות על עצמה. התאונה והמסע ליפן הופכים למסע היכרות עם השוטר הפנימי ועם ההנחות המוקדמות שלה, וכתוצאה מכך להבנה ושינוי. כמובן שהשפה ומלאכת התרגום משחקים תפקיד חשוב בספר: התרגום הוא עבודתה של האנה, מרכז חייה וגאוותה, אך הוא גם מטאפורה. האנה מאמינה בכוחו של התרגום ליצוק משמעות בטקסט, אך הסופר שאת ספרו תרגמה מאשים אותה כי היא יוצקת בתירגום את המשמעות שלה, את קולה הפנימי. הטקסט דן ביותר מפן אחד של הבנה, תקשורת ופער בין תרבויות, אנשים והורים וילדים. כמובן שזהו אינו הרומן הראשון שמתאר שינוי פנימי בעקבות מסע לתרבות אחרת ובעקבות מפגש בין מזרח למערב, אך הפעם הרגשתי שהמסע, כמו גם השינוי, אמיתיים, מורכבים ואישיים ביותר; וככל שהמסע יותר אישי, כך הוא גם יותר אוניברסלי ויותר מדבר אליי כקוראת. זהו ספר מיוחד, בעל איכויות יוצאות דופן; הרבה יותר ממה שצילום העטיפה של הבלונדינית היפהפייה בקימונו האדום מרמז עליו.

המתרגמת / נינה שיילר, מאנגלית: סמדר אביב, כתר 2014, 285 עמודים. // שירה סובל

 



כתיבת תגובה