ביקורת ספר: ״הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם״ מאת יונס יונסון

הזקןנתחיל מהסוף: מזמן לא קראתי ספר כל כך מרענן כמו הספר הזה, ועוד אחד שהפך לרב מכר היסטרי בכל העולם עם שמונה מאות אלף עותקים (!) רק בשוודיה, ארץ המקור של המחבר יונס יונסון. זהו סיפורו ההזוי והמשעשע של אלן קרלסון, זקן בן מאה שהחליט, שעה לפני יום הולדתו המפואר בבית האבות, לצאת מהחלון שבקומה הראשונה ופשוט לברוח. עובר אורח בתחנת האוטובוסים מבקש ממנו להשגיח לרגע על מזוודה מסתורית, ובזמן שההוא עוד מסתגר בשירותים, האוטובוס של אלן כבר הגיע לתחנה ומתכונן לצאת. בהחלטה אימפולסיבית הוא מחליט פשוט לקחת את המזוודה ולהיעלם עם האוטובוס. הוא יורד בתחנה האחרונה שמספיקה לארבעים ושמונה הקרונות שיש לו, שבמקרה יצאה ביער נטוש, ומשם העניינים מתגלגלים בצורה בלתי צפויה עד שבסופו של דבר, אלן וחבורה של דמויות צבעוניות מוצאים את עצמם בורחים מידי המשטרה, הציבור, העיתונות והכי גרוע: חבורה של גנגסטרים קשוחים.

הספר מורכב משתי סדרות של פרקים המשתלבות זו בזו לסירוגין: האחת מתארת את קורות המרדף המטורלל בן החודש הקורה בהווה, והאחרת מגוללת בפנינו את חייו של אלן, מלידתו ועד היום. תוך כדי ההסבר לאיך באמת הוא הצליח להגיע לגיל מופלג כזה – בעזרת פילוסופיית חיים נאיבית חסרת דאגות ושתיה מרובה של אלכוהול, אגב – אנחנו גם מבינים שלא רק שאלן היה עד לכמה מהאירועים המרכזיים ביותר שקרו במאה העשרים, הוא אף גרם לחלק לא קטן מהם.

הספר כל כך מקורי ומבריק שקשה לי להכניס לתוך מילים את ההתלהבות שלי מהפגנת היצירתיות המרהיבה הזו. יונסון, עיתונאי ויועץ תקשורת שוודי, בורא בספר הביכורים שלו קשת רחבה של דמויות ססגוניות, סימפטיות ולא פחות מבלתי נשכחות. בפרקים המספרים על קורות חייו של הזקן הוא גם מפגין ידע היסטורי מרשים ביותר, כשהם עמוסים בהרבה תאריכים, שמות ושאר מידע רלוונטי שנכתב כדי לשוות לספר תחושת אמינות.

וזה עובד. יותר מזה: הספר גם בכלל לא כבד. נהפוך הוא. הכתיבה מלאה ואיכותית, ועדיין כיף לקרוא אותה. והכי חשוב: הוא פשוט קורע מצחוק. כמעט בכל פסקה יש קריצה או רמיזה אירונית, ובצירוף עם הדמויות המיוחדות והמעללים ההזויים, אין סיכוי שלא תמצאו את עצמכם צוחקים בקול במהלך הקריאה.

מעבר לכך, ראוי לציון גם התרגום המצוין של רות שפירא משוודית – לא רק שהוא מקצועי, אלא גם מלווה במעט הערות רלוונטיות למושגים חשובים שלא יהיו ברורים לקורא הישראלי המצוי. כל הכבוד.

לסיום: במילה אחת – מופרע. כתוב להפליא, מקורי ויצירתי להחריד, מותח, אינטליגנטי וקורע מצחוק, הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם הוא אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי השנה. ממליץ בחום!



כתיבת תגובה