ביקורת ספר: זיקית סוף סוף מבקיעים גול עם ״סוזנה״ לגרטרוד קולמר ו״השביל שביער״ לאדלברט שטיפטר

סוזנה השביל שביערהספרון הקטן הזה מאגד בתוכו שתי נובלות שונות, אשר על פניו, המכנה המשותף היחיד להן הוא ששתיהן נכתבו בגרמנית; מחבריהן באו ממדינות שונות, מרקעים שונים ואף ממאות שונות. עורכי ההוצאה, במוצהר, כיוונו לכך שהקורא יצור באופן עצמאי את הקישור ביניהם במוחו ויברא את "המרחב השלישי" – אולם בפועל זה האחרון לא מעשיר את חוויית הקריאה בהרבה, אם בכלל. ובכל זאת, אלו שתי בחירות ספרותיות מצוינות, אשר ניתן ליהנות מכל אחת מהן בנפרד.

"סוזנה" היא האחות המוצלחת יותר מבין השתיים. זהו סיפורה של אומנת יהודייה נוקשה הנשלחת לחנוך נערה מתבגרת "הלוקה בנפשה", אשר מתגלה כנפש תמימה, צבעונית ומקסימה אשר לא מובנת על ידי סביבתה. גרטרוד קולמר היהודיה-גרמניה כתבה אותה תוך עבודות כפייה אכזריות בשירות הנאצים, אולם ניתן למצוא רמזים לכך בטקסט רק אם ממש מחפשים אותם; שכן זוהי נובלה מלאת נשמה, דמיון ויצירתיות, המתארת דמות כל כך מלאת חיים, גם אם חריגה, שפשוט לא ניתן שלא להתאהב בה. הכתיבה היפהפייה נשענת על בסיס לירי נהדר, והדמות הראשית מיוחדת במינה; חוויית הקריאה מענגת בה במידה שהיא קצרה.

את "השביל שביער" כתב אדלברט שטיפטר כמאה שנה קודם לכן, בשכנתה של גרמניה, אוסטריה. הדמות הראשית היא מיזנטרופ עשיר ומוזר היוצא לעיירת מרפא כדי לשקם עצמו, ושם חייו משתנים, בזכות שביל קטן ביער. זהו סיפור מאופק יותר אך לא משולל הומור, המהלל את הטבע ואת האהבה; הכתיבה פחות מבריקה משל קולמר, אך הקריאה עדיין מהנה, וכמו ב"סוזנה", גם כאן התרגום – של נועה קול ("סוזנה") ועופר ניימן ("השביל שביער") – מצוין.

"השביל שביער" הוא ממתק חביב לחלוטין, אך מי שמצדיקה את קריאת הספר היא "סוזנה". באמת שעבר הרבה מאוד זמן מאז שקראנו נובלה כל כך כובשת ומרעננת, המגשימה את חזונה של הוצאת "זיקית" להוציא לאור כתבים גדולים שלא מוכרים לקורא הישראלי.

סוזנה / גרטרוד קולמר והשביל שביער / אדלברט שטיפטר, מגרמנית: נועה קול ועופר ניימן (בהתאמה), זיקית 2014, 214 עמודים. המאמר התפרסם במעריב לנוער ביולי 2014. // דור בביוף

"על מה חלמת?"

"שמעתי מוזיקה ממש חלשה, ממש רחוקה, אז הלכתי לשם והגעתי ליער, ושם היו עצים שמהם יבנו פעם כינורות, והכינורות כבר ישבו בתוך העצים וכיוונו ואימנו את עצמם."

(עמוד 30)



כתיבת תגובה