פחות זה יותר: על ״בבשר החי״, קובץ הסיפורים הראשון של ורה ג׳אקוני

בבשר החי כריכת הספרבמבט ראשון נראים הסיפורים של "בבשר החי", ספרה הראשון של ורה ג'אקוני, כמסורסי פואנטה לחלוטין. כמו לא מעט סיפורים מהעת האחרונה, לא קורה בהם כמעט שום דבר, הם לא תמיד מגיעים לשיא כלשהו בסופם, ומשימת חילוץ משמעות כלשהי מתוכם – מעבר לתיאור אווירה – היא קשה עד בלתי אפשרית. הדמויות הראשיות של ג'אקוני הן תמיד נשים רגילות, והן תמיד אומללות במידה כלשהי. לאומללות הזו לא אחראים הגברים, אלא פשוט האחרים, ולרוב גם האחרים מהמעגל הקרוב אליהן ביותר; אם כי לעתים אלו פשוט החיים, בשבילן. האם מנסים להתנכל להן בכוונה, או שהן פשוט לא מסתדרות? האם ניתן למצוא מישהו להאשים או שזו רק גזירת גורל? הספר לא מציע שום פתרון. הוא פשוט מתאר מצב. זה, אגב, הכינוי המתאים באמת לטקסטים של ג'אקוני: הם פחות סיפורים ויותר סיטואציות, פיסות של מציאות מנוכרת ושברירית שצריך לנוע בה בזהירות מסויטת, שכן התחושה היא שכל תזוזה קטנה עלולה לגרום להתמוטטות עצומה.

אבל אז מבינים שג'אקוני נקטה בטריק אחד חכם כדי לשכלל את הטקסטים שלה. היא יוצרת תחושת קרבה אל הנשים שלה, מתוקף תפקידן כדמויות הראשיות, הגורמת לנו לחשוב שאנחנו, לפחות, נהיה מסוגלים להבין אותן, את תסכולן – רק בשביל לנפץ אותה בסיום. מערכת היחסים בינינו לבינן מלאת ניכור בדיוק כמו מערכת היחסים בינן לבין העולם. אנחנו חושבים שאנחנו מתחילים להבין אותן, אבל הן חידה, קופסה נעולה. גם רגעי השיא הפתאומיים והמצמררים שסוגרים חלק מהסיפורים הם מחזה מוזר, מסקרן ומפחיד – אבל לא כלי שיוכל לעזור לנו לנסות לפענח את הנשים האלה, אם כי אנחנו עדיין ננסה, רדופים על ידי התחושה המטרידה והמתוחה שמותירים הטקסטים האלה, שזלזלנו בהם בתחילה. אולי לסיפורים שלא קורה בהם שום דבר יש יותר כוח משהערכנו.

בבשר החי / ורה ג'אקוני, מספרדית: סוניה ברשילון, זיקית 2014, 151 עמודים. המאמר התפרסם במעריב לנוער באוקטובר 2014. // דור בביוף



כתיבת תגובה