ביקורת ספר: אנדיורנס מאת אלפרד לנסיג

13-0905fבאוגוסט 1914, כשבריטניה מכריזה מלחמה על גרמניה, מפליגה האנדיורנס מבריטניה  לעבר אנטארטיקה ועליה משלחת בת 28 אנשי צוות, המורכבת מאנשי מדע, ימאים  ודייגים בראשות סר ארנסט שקלטון, במטרה לחצות רגלית את היבשת. זו הייתה אמורה להיות המשימה להחזרת גאוותה של האומה הבריטית במירוץ לכיבוש הקוטב. בדצמבר 1914, בעוד האנדיורנס מפליגה לעבר ימת וודל, היא נכנסת לגוש קרח צפוף ודחוס ונאבקת לפלס בו את דרכה, אולם ב ב19 בינואר 1915 היא נלכדת בקרח. מכאן ואילך נתונה האנדיורנס לשליטת הים והקרח. במשך עשרה חודשים מעבירים אנשי הצוות את זמנם על האנדיורנס בעוד היא נסחפת עם הקרח, נחבטת ונאבקת על מנת להישאר מעל פני המים. אך באוקטובר 1915 מרסק הקרח את האנדיורנס, המים מתחילים לחדור, וסר שקלטון נותן את הפקודה לנטוש את הספינה. ב 21 לנובמבר טובעת האנדיורנס למעמקי הים, וכך מסתיים בכישלון מסע אחד ומתחיל בעצם מסע אחר, מסע הישרדות אכזרי ומופלא כנגד כל הסיכויים שמטרתו לשוב הביתה. במשך חודשים ארוכים שקלטון ואנשיו צפים עם הקרחונים לעבר היבשה, במאבק אינסופי מול איתני הטבע, הקור המקפיא, הקרח, סופות השלג, המחסור במזון והאפלה. כשהקרחון עליו שהו התבקע, חברי המשלחת עלו על שלוש סירות ההצלה שלקחו עמם מהאנדיורנס והחלו להפליג לעבר איי אלפנט, מנווטים בעזרת מצפן, הכוכבים ומפות רטובות, בחושך ובין הקרחונים והסערות המשתוללות. באפריל 1916, אחרי 497 ימים, הגיעו לאיי אלפנט, ליבשה "מוצקה שאין להזיזה ואין היא עלולה, השבח לאל, לשקוע בכל רגע". לאחר התמקמותם באי מתפצלים אנשי הצוות, ובעוד 22 אנשים נשארים באיי אלפנט ומתמודדים עם מפגעי היבשה, יוצא שקלטון עם עוד 5 מאנשיו בסירת ההצלה "קיידר" להפלגה בים המקפיא, הסוער והבלתי צפוי לעבר ג'ורג'יה הדרומית, שבה תחנה מאוישת לציד לוויתנים, על מנת להזעיק עזרה ולחלץ את כל חברי המשלחת.

הספר, שיצא לראשונה ב1959, מתבסס על יומני חברי המשלחת, ראיונות ושיחות איתם (כשעוד היו בחיים). כך מפליא הסופר, אלפרד לנסינג, לא רק לתעד את הרפתקת  ההישרדות אלא גם מצליח לספר סיפור נוסף ומרתק על רוחו של האדם, תושייתו וכמיהתו לחיות. על אף המאבק שנראה חסר סיכוי, לא מאבדים חברי המשלחת את התקווה. הם מתעדים את חייהם ביומנים, מנהלים שגרת חיים "נורמלית" לצד המאבק באיתני הטבע, מארגנים פעילויות (ערבי שירה ומוסיקה, הקראת סיפורים, משחקי קלפים). הם עושים הכל על מנת לשמור על רוחם ושפיותם, כך שגם ברגעים בהם הגוף לא יכול עוד, הידיים קפואות ופצועות, הגוף נוקשה ומאובן, הם לא מוותרים ועושים את הבלתי אפשרי – ממשיכים הלאה. מכאן עולה גם דמותו המדהימה של ראש המשלחת, שקלטון, שעליו נאמר בספר "כשנראה שאין שום מוצא, כרע על ברכיך והתפלל לשקלטון". הוא מתגלה כמנהיג אמיתי ונערץ, שהכיר את אנשי צוותו על מעלותיהם ומגרעותיהם, והצליח בדרכו השקטה למנוע סכסוכים ומתיחויות ביניהם. מעל הכל, שקלטון ראה עצמו כאחראי לחיי כל אחד מאנשיו, לכן דאג לשמור על מורל גבוה ולא נתן לאף אחד להישבר ולהיכנע גם ברגעים הקשים ביותר.

חשיפת המחשבות וכתביהם של חברי המשלחת בידי לנסינג (ממש עד הפרטים הקטנים, כמו איך עשו את צרכיהם), מאפשרת לנו, הקוראים, לקבל סיפור מציאותי, לעיתים אכזרי וכאוב, הנע בין ייאוש לתקווה, בו הגיבורים הם אנשים בשר ודם ולא פנטזיית הרפתקאות.

ונקודה נוספת למחשבה: בקרב האמיתי של ההישרדות, לא זה של הרייטינג, התככים והקומבינות, הניצחון תלוי בעזרה אחד לשני, בערבות ההדדית, כשכולם דואגים לכולם ופועלים יחד במלוא התושייה. הפרס של המנצחים הוא החיים.

מומלץ בחום.

אנדיורנס / אלפרד לנסיג, הוצאת משכל (ידיעות ספרים), 2013, מאנגלית: מרינה גרוסלנרנר, 284 עמודים. מאמר מאת אסנת שגב.

 



2 תגובות

  1. כמובן שהספר נקרא בנשימה עצורה, אבל יש בכתיבה חולשה מרכזית שפוגמת מאוד ברומן. הסופר ביקש לתאר מסע גבורה של משלחת לקוטב הדרומי, והוא אכן הצליח לבנות מבנה דקומנטרי אמין. יחד עם זאת חבל שלא ניסה לעצב דמויות עגולות יותר, וגם לחדור יותר לנפש גיבוריו. היו בידיו כול העדויות והיומנים שנכתבו על-ידי המשתתפים במסע, והוא השתמש אך ורק בחומרים הדוקומנטרים היבשים. הקריאה מסתיימת בתחושה של חוסר נגיעה הפן האנושי שליווה מסע כה איום ואימתני.

  2. ספר מרתק, החיסרון הוא בתרגום העילג לעברית! חבל שלא נבחרה מתרגמת מוכשרת יותר ושלא נעשתה הגהה יעילה על התוצאה בעברית.

כתיבת תגובה