ביקורת ספר: על התרגום החדש ל"הגיבן מנוטרדאם" לויקטור הוגו

הגיבן מנוטרדאם ויקטור הוגו תרגום חדשנדמה שאין אף אחד שאינו מכיר את הסיפור על קוואזימודו הגיבן, אזמרלדה הצוענייה והקתדרלה הגותית שניצבת בפאריז, נוטרדאם. הסיפור של ויקטור הוגו סופר אינספור פעמים, בספרים, במחזות, בשירים ובסרטים (אפילו בסרט דיסני מצויר). מרכז העלילה מתרחש בקתדרלת נוטרדאם, שאת צלצוליה ניתן לשמוע בכל רגע בקריאת הספר. בקתדרלה מתגוררים הכומר קלוד פרולו, וקוואזימודו, בן חסותו, אותו הוא גידל מאז היה תינוק. קוואזימודו, בהיותו גיבן, מעוות וחירש, מופקד על צלצול בפעמוני הקתדרלה. בגלל מראהו הוא נחשב לשוטה גדול, אזרחי העיר צוחקים עליו ולועגים לו.

הכומר פרולו מאוהב בצעירה הצוענייה, אזמרלדה היפהפיה, שרוקדת עם העז שלה מול הקתדרלה. כאשר קוואזימודו נתפס ומואשם בניסיון לחטוף את אזמרלדה, נגזרים עליו עינויים לעיני קהל האזרחים המתבוננים והמריעים. לאחר מכן, נשאר קוואזימודו בכיכר כשהוא מתחנן לרחמים ולעזרה מהעוברים והשבים, אך היחידה שמושיטה לו עזרה היא אזמרלדה. מעשה זה מציף את קוואזימודו באהבה לאזמרלדה. היא עצמה מתאהבת בסרן פאבוס, שהצילה מניסיון החטיפה, אך נישאת לפייר גרנגואר. מכאן העלילה מסתבכת ברגשות קנאה ונקמה עד הסוף הטרגי.

ברומן המקסים הזה יש מהכול: רע וטוב, אהבה ושברון לב, קנאה והקרבה, חמלה ואכזריות. דמותו הטרגית והתמימה של קוואזימודו חודרת עמוק ללב ואינה מרפה, ולמרות הסוף הידוע מראש, כל העת מקווים שאולי בכל זאת ניתן יהיה להצילו.

ויקטור הוגו, שב22 למאי חל יום השנה למותו, נחשב לאחד מגדולי הסופרים בכל הזמנים. הוא היה משורר, מחזאי, סופר ודמות פוליטית (נבחר לפרלמנט הצרפתי), אשר במשך חייו הטיף לצדק חברתי, הומניות ושלום. גם ברומן הזה לא חסך ויקטור הוגו מביקורתו ומעוקצנותו על החברה, המעמדות בה ויחסה לשונה ולחריג, שדווקא הוא זה שמתגלה כאנושי מכולם.

התרגום החדש מוצלח וזורם, הערות המתרגם והסיכום בסוף הספר מוסיפים להבנת התקופה ועולמו של ויקטור הוגו. כל פרק מספק לקורא רגעים יפים, מפחידים וכואבים, ולמרות שמאז שנכתב הרומן (1831) חלפו מעל 180 שנים, הוא לא מאבד מהרלוונטיות ומהקסם האנושי שבו. מומלץ בחום, רק הכינו ממחטות.

 הגיבן מנוטרדאם / ויקטור הוגו, תרגום חדש, מצרפתית: ארז וולק,  ידיעות ספרים ופן, 2013, 637 עמודים. מאמר מאת אסנת שגב.



כתיבת תגובה