משחקי מילים וחצאי אמיתות: על "שקרים של קיץ" מאת ברנהארד שלינק

שקרים של קיץהסיפורים ב"שקרים של קיץ" לא משאירים אותך אדיש; אחרי כל אחד צריך לעצור רגע ולהביט פנימה לתוך הלב. האם תמיד אנחנו משקרים לאהובים שלנו? האם עד כדי כך אנו כמהים לאהבה? האם הרצון שלנו לשמור על העולם הקטן בו אנו חיים גורם לנו לשבור את כל החוקים? עד כמה האהבה משנה אותנו? את חיינו? האם אוסף השקרים הקטנים האלה הוא שבונים את עולמינו ומערכות היחסים שלנו? האם בסופו של דבר אנו חיים באשליה? השקרים לא צריכים להיות גדולים, הם יכולים להיות חצאי אמיתות, משחקי מילים, דברים שלא נאמרים. כדי להגן על אהובינו, כדי לא לריב, כדי לשמור על השלמות, לפחות לכאורה… אבל שקר הוא שקר ואין לו רגליים, וברנרד שלינק אומר לנו שהוא יתגלה ואז יתחיל להתגלגל לו כמו כדור שלג שילך ויגדל, והחלום ישבר. האסונות, רעידות האדמה שבדרך, הם לא אלו המנפצים את עולמינו; מספיק שקר אחד.

בקובץ שבעה סיפורים הקשורים זה לזה בנושא האחיד: היחסים בינו לבינה. בחלק מהם מדובר על תחילת היחסים, ובאחרים על סופם. הדרמות המתחוללות בהן הן אוניברסאליות, יכולות להתרחש בכל בית, בכל זמן ובכל מקום. הסיפורים עוסקים בנקודות מפנה, בגידות (קטנות וגדולות) וחשבונות נפש בתחילת הדרך ובסופה.

בדרך כלל בקובץ סיפורים נמצאת חוליה חלשה יותר, אבל לא ב"שקרים של קיץ". הכתיבה של שלינק זורמת וסוחפת. הוא לא צריך דרמות גדולות כדי למשוך את הקורא, למתוח אותו ולרתק אותו. הוא כותב את הדברים שמעיזים לחשוב ולא לומר בקול. הוא מכיר את דמויות הגיבורים שלו והוא לא מייפה אותן. צעירים או מבוגרים, שלינק מציג אותם כמו שהם: חלשים, חמדנים, שקרנים, בוגדניים, ובעיקר כמהים לאהבה. הוא לא מצפה מהקורא לחבב אותן אלא להבין אותן, את עולמן ואת המניע שלהן – הרצון לשמור על האושר. "האם כל אושר מבקש לעצמו את הנצח?" שואל שלינק, ועונה: "האושר מבקש לעצמו יציבות. האושר רוצה להימשך אל העתיד ומיד להתאחד עם אושרו של העבר". האם זה לא מה שכולנו מחפשים בעצם?

שקרים של קיץ / ברנהארד שלינק, מגרמנית: חנה לבנת, כנרת זמורה ביתן, 285 עמודים. מאמר מאת אסנת שגב.



כתיבת תגובה