ביקורת ספר: "בית מאיה" מאת אסה דה קירוש

בית מאיה אסה דה קירוש"בית מאיה" הוא רומאן על החברה הפורטוגלית בשנות השבעים של המאה ה-19 (זו גם המאה בה התפרסם הספר, ב1888). מבין השורות ניתן ללמוד על שקיעתה של החברה העשירה והשבעה תוך האשמת האצולה והמלוכה. הרומאן מציג דעות פוליטיות, אבל בעיקרו הוא סאגה משפחתית המתפרשת על שלושה דורות ומתארת בדייקנות ובדקדקנות את גיבוריה, ובהם סב המשפחה אפונסו דה מאיה, נכדו קרלוש, חברו הקרוב של הנכד זואו דה אגה, ולצידם חבורה גדולה של בני עשירים מפונקים, דיפלומטים, סופרים, עיתונאים, שתיינים וכמובן נשים יפות.

קרלוש דה מאיה, הצאצא האחרון למשפחה מפוארת, הוא צעיר מבריק, עשיר ומפונק שנולד לתוך טרגדיה: אמו ברחה עם מאהב ולקחה איתה את אחותו, ואביו התאבד מצער. הוא גדל אצל סבו ובחר ללמוד רפואה ומחקר. הוא מנסה לעסוק בשני המקצועות הללו, אבל חיי החברה העשירים שלו ממלאים את ימיו ומונעים ממנו להקדיש להם זמן.

קרלוש, יחד עם שאר בני מעמדו, מעביר את ימיהם מארוחה לארוחה, בפוליטיקה, במרוצים, בתאטרון, במסיבות, ברכילות, ובעיקר באבהבים עם נשותיהם של אחרים, וזאת עד שהוא פוגש את אהבת חייו הגדולה והמיקוד משתנה.

הספר מרבה להביא תאורים קסומים של ליסבון והערים הסמוכות, ארמונותיה ושפע הצמחייה. הוא מתאר בפרטי פרטים רהיטים, ציורים, כריכות ספרים, נשים ולבושן, גברים, סוסיהם ומרכבותיהם. תוך כדי כך ובמרומז הוא מנסה לבקר את החברה הגבוהה והמושחתת שגורמת בהתנהגותה לנפילתה  של פורטוגל ולהתפוררותה.

גם מקומם של היהודים בספר אינו נפקד, אבל תאורם עמוס בתאוות בצע ובגילויי אנטישמיות שהייתה שכיחה גם באותה תקופה.

"בית מאיה" אינו ספר קליל אלא כבד וארוך, אבל הוא שווה כל דקה של השקעה בו. הוא אינו מתאים לכל אחד ובכל זמן, אלא לקוראים שאוהבים רומנים היסטוריים ומוכנים להקדיש זמן, להתעמק, להשקיע וללמוד על ההסטוריה של פורטוגל במאה ה-19. על הספר נכתב שהוא אחד מנכסי צאן הברזל של הספרות הפורטוגלית; תרגומים נוספים לעברית של ספרים קלאסיים כאלו יהיו מבורכים.

בית מאיה / אסה דה קירוש, מפורטוגלית: רמי סערי ופרנסישקו דה קושטה ריש, הוצאת מחברות לספרות, 2013, 669 עמודים. מאמר מאת חנה ג. 



כתיבת תגובה