המלצה חמה: "משפחת פאנג" מאת קווין וילסון סוף סוף מספק חומר מקורי

משפחת פאנג קווין וילסון"משפחת פאנג" הוא אחד הספרים המקוריים, הנועזים, המפתיעים והבועטים שיצאו כאן בזמן האחרון. בחו"ל הוא זכה לקבלת הפנים הראויה לו, ומגזינים כמו "פיפל", "טיים" ו"בוקליסט" כללו אותו ברשימת עשרת הספרים הטובים ביותר לשנת צאתו, 2011. יהיה חבל אם הקהל הישראלי יפספס יצירה יוצאת דופן כזאת.

הכתיבה של וילסון עצמה לא יוצאת דופן במיוחד: היא כמעט כמו סטריאוטיפ של כתיבה ספרותית מקצועית ומהודקת, כשרק בסופי פסקות מרשה לעצמו המחבר להשחיל משפטים מטאפוריים מרחפים. הברק שבספר טמון בקו העלילה, שעוקב אחרי משפחת פאנג: ההורים קמיל וכיילב, וילדיהם אנני ובאסטר. קמיל וכיילב הם זוג אמנים שמקדישים את חייהם לאומנותם, או כמו שנאמר בפתיחת הספר, "מר וגברת פאנג קראו לזה אומנות. הילדים שלהם קראו לזה מעשי קונדס". אומנות, בעיניהם, היא דבר חי ונושם, ולא תמונה תלויה על קיר. את המיצגים המוזרים והמופרעים שלהם הם עושים במרחב הציבורי, לדוגמה, בקניונים וברחובות; הם יוצרים מצב מוזר וצופים בכאוס שמתחולל, מסופקים. התיעודים המצולמים של האירועים האלו מוצגים בגלריות, אבל לב לבם נמצא ברגעי ההתרחשות עצמם.

עם לידת שני ילדיהם הם רותמים אותם למיצגים שלהם כשחקנים, בלי לשאול בכלל לדעתם. אבל ברגע שהם מגיעים לגיל המתאים אנני ובאסטר עוזבים את הקן, וכל אחד הולך לדרכו. היא נעשית שחקנית קולנוע מפורסמת, הוא פרסם רומן ביכורים עטור שבחים ורומן שני כושל וכעת עובד ככתב בעיתון גברים זול. חיי שניהם יורדים מהפסים: אנני חושפת את שדיה במהלך צילומי סרט חדש ושוכבת עם עיתונאי, ובאסטר נפצע בפרצופו מרובה תפוחי אדמה בנסיבות מוזרות. להתאוששות הם חוזרים הביתה, וכעת צריכים להתמודד עם הבנת ההשפעות של הוריהם על חייהם שלהם. אלא שלפני שיתפנו לכך, מסתבר שהוריהם מתכננים מיצג אחד אחרון: פסגת היצירה שלהם.

כל פרק מורכב מחלק אחד שמתרחש בהווה וחלק שני שמתאר מיצג של המשפחה מהעבר. כבר מההתחלה הוא נכנס לקצב וזורם עד סופו, למרות שבפועל ההתרחשויות לא צפופות או אקשניות. הקריאה בספר אמנם קלילה ונעימה, ולא חסרים בו רגעים שיגרמו לכם לצחוק בקול רם, אבל אפשר גם להאט את הקצב וליהנות בקצב רגוע יותר. למעשה, כשמסיימים לקרוא אותו מבינים שאולי בעצם לא מדובר בספר כל כך קליל. הוא מעלה הרבה נושאים טעונים למחשבה, כמו המחיר שבני אדם משלמים עבור מימוש אומנותי, הצלקות שמותירים הורים בילדיהם, חינוך ילדים וחיי משפחה. כדי שיהיה נעים לקרוא על הנושאים האלה, הספר מתובל בהומור, בשנינות וברעיונות מבריקים; ויותר מכול ראויות לציון דמויותיו. הגוף השלישי שנוקט המחבר נוטה בעליל לטובת הילדים, אבל כל הדמויות נכנסות ללב הקורא ולובשות ממשות מדהימה, כאילו מסופר על אנשים חיים וקיימים. מזמן לא חוויתי חיבור כזה לדמויות בספר.

בשורה התחתונה: ספר מקורי, מצחיק, נועז, בועט ונוגע ללב על המחיר שאנו משלמים על מימוש אומנותי. מומלץ בחום.

משפחת פאנג / קווין וילסון, מאנגלית: יעל אכמון, הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2013, 316 עמודים. גרסה מקוצרת של המאמר התפרסמה במעריב לנוער ביולי 2013. 



כתיבת תגובה