ביקורת ספר: ״קונסטלציה של תופעות חיוניות״ מאת אנתוני מארה

cover_111_8מהמשפט הראשון עד המשפט האחרון הנשימה נעצרת, הבטן מתהפכת, והלב – הלב נשבר ומתאחה, נשבר ומתאחה. למרות שמו הקריר והמוזר, ״קונסטלציה של תופעות חיוניות״ הוא ספר אישי ורגיש – ואחד המופלאים שיצא לי לקרוא לאחרונה.

העלילה מתרחשת ברובה במהלך חמישה ימים בשנת 2004, והעלילה קופצת מדי פעם עד 10 שנים אחורה ל-1994. הזמן הוא פלישת כוחות הצבא הרוסיים לצ'צ'ניה, תקופה בה התושבים המקומיים חוו הפצצות, מוות, דיכוי, עינויים שיטתיים ומאסרים רק בגלל שהשכן הלשין עליהם. אנשים שוסעו אלה באלה, חברים הפכו לאויבים ומשתפי פעולה הפכו למפלצות אדם. הסיפור מתמקד בשלוש דמויות: אחמד, רופא מוסלמי בעל לב זהב, המציל את חוה, בת שכנו וחברו; חוה, בת השמונה שהכוחות הרוסיים חטפו את אביה באישון לילה ושרפו את ביתה; וסוניה, מנתחת יחידה בבית חולים, שראתה הכל ולכאורה נשארת אדישה למרחץ הדמים המתחולל. שלוש הדמויות הללו נקשרות זו לזו ודרכן ודרך עברן מתגולל הסיפור כולו – העבר, ההווה והתקווה לעתיד אחר.

למרות הרקע התקופתי המאוד דומיננטי, זהו סיפור אישי ונוגע ללב, ולטעמי זה עיקר כוחו של הספר. מארה לא נותן לקורא לשכוח שבתוך כל הכאוס והמלחמה יש בני אדם, בשני הצדדים. אמהות רוסיות שמחכות לפיסת מידע על בניהן שנמצאים במלחמה במקום מרוחק שאפילו את שמו הן לא יודעות, אמהות צ'צ'ניות שמחפשות את בניהן שנעלמים, בת שמחכה לאביה – אלה לא מספרים מתוך סטטיסטיקות היסטוריות, אלה אנשים… והם יכולים להיות כל אחד מאיתנו.

מארה גם לא מוותר לקורא על המוסר וההחלטה שאנחנו מקבלים ברגע האמת, הבחירה מי אנחנו רוצים להיות ברגעים הקשים: להישאר נאמנים לערכים או לשתף פעולה עם הרוע? "אילו היו לו פנים שטוחים של מפלצת, או ראשים רבים של הידרה, אחמד היה עשוי להבין. אילו היתה לו לשון מפוצלת של שטן, או שיער נחשים של מדוזה, אחמד היה עשוי להבין. אבל לרמזאן היו שתי עיניים, אף ופה, זוג זרועות ורגליים ואוזניים, שיער שמנוני אבל לא מלא ריר וודאי לא רוחש ואחמד לא הבין". המשפט הזה הזכיר לי את שירו של לאונרד כהן "כל מה שיש לדעת על אדולף אייכמן". לא משנה אם מדובר על גרמניה, צ'צ'ניה, קרואטיה או סוריה. המפלצות הנוראיות בתוכנו לא נושאות שלט מהבהב או סימן היכר, וכמו שהן בתוכנו, כך נמצאים בפנים גם הטוב והחמלה שבנו. אנו עושים את הבחירה בין אלה לאלה. 

הספר אינו קל לקריאה, ומכיל תיאורים רבים של פציעות וכאב. הוא מטלטל את הקורא מייאוש לתקווה, מעצבות נוראית לשמחה – בדיוק כמו החיים. זה, אגב, גם מקור שמו המוזר: בראיון שנתן, סיפר מארה כי דפדף בספר לרפואה ומצא בו הגדרה ל"חיים" – ״קונסטלציה של תופעות חיוניות – ארגון, תנועה, גירויים, צמיחה, רביה והסתגלות״. ואכן, פתאום נדמה שאין מתאים מהשם הזה לספר מופלא שכזה.

קונסטלציה של תופעות חיוניות / אנתוני מארה, כנרת זמורה ביתן 2015, 352 עמודים. // אסנת שגב



כתיבת תגובה