ביקורת ספר: ״זולגות דמעותי, אמר השוטר״ מאת פיליפ ק׳ דיק

זולדותי דמעותיהסופר האמריקאי פיליפ ק' דיק נחשב לאחד מחשובי סופרי המדע הבדיוני. דיק, שנפטר בשנת 1982, סבל מפרנויה חמורה, היה נשוי חמש (!) פעמים והתנסה במגוון רחב (מאוד) של סמים. חלק מספריו זכו לעיבודים קולנועיים מוצלחים ומצליחים, ביניהם "בלייד ראנר" המופתי, "דו"ח מיוחד" ו"זיכרון גורלי". באופן בלתי מפתיע, רבים מספריו עוסקים בדמויות נרדפות של אנשים שנקלעו לחיי נישואים מענים ולמערכות יחסים כושלות ושעוברים התנסויות שונות בהשפעת סמים.

"זולגות דמעותי, אמר השוטר", ספרו ה-11 שמתורגם לעברית (יצא במקור ב-1974), מספר על כוכב טלוויזיה מפורסם, תוצר משודרג של ניסוי גנטי, שחי בלוס אנג'לס של 1988. בשנה זו, אליבא דפיליפ ק' דיק, ארצות הברית היא מדינת משטרה אפלה. כוחות המשטרה רודפים ומתעללים באוכלוסייה, האוניברסיטאות מכותרות והסטודנטים המורעבים חיים מתחת לאדמה. מתנגדי המשטר נשלחים למחנות עבודה בכפייה ובכל מקום שורצים מלשינים בשכר. נקודת האור היחידה היא שהסיגריות אמנם הוצאו מחוץ לחוק, אך מריחואנה נמכרת באופן חופשי. הידד!

גיבורנו הסלבריטאי ג'ייסון טוורנר מתעורר יום אחד במלון פרעושים ומגלה שאיבד את זהותו ואת מסמכיו. איש אינו זוכר אותו ואין לו כל דרך להוכיח שהוא קיים. זהו מצב בהחלט לא נעים, במדינת משטרה ובכלל. טוורנר מוצא את עצמו במציאות מעורפלת ועמומה, רדוף על ידי הכול וכולם, לא יכול לסמוך על איש. כדי לשוב לחייו המקוריים עליו לנסות להיעזר בגלריה מגוונת של טיפוסים מפוקפקים פרי דימיונו היצירתי והקודח באמת של הסופר.

"זולגות דמעותי" הוא דיסטופיה מוטרפת ומסויטת לפי מיטב המסורת הספרותית של דיק. היא רצופה רעיונות מקוריים ומעלה שאלות פילוסופיות מעניינות שהטרידו את המחבר במשך כל חייו באשר לטיבם ולמשמעותם של מושגי הזהות והמציאות. למרות שזהו לא אחד מספריו המופתיים והחשובים ביותר, זהו עדיין רומן מד"ב מקורי, מעניין ומעורר מחשבה. כמו ספרי המד"ב הטובים באמת, חשיבותו היא לא בעלילה או בדמויות אלא ברעיונות אותם הוא מעלה.

בשורה התחתונה: מומלץ בהחלט, ולא רק למעריצים המושבעים.

זולגות דמעותי, אמר השוטר / פיליפ ק' דיק, מאנגלית: עמנואל לוטם, כתר 2015, 271 עמודים. // שירה סובל



כתיבת תגובה