ביקורת ספר: ״תחת כיפת השמים״ מאת חסוס קראסקו

תחת כיפת השמיםספר הביכורים של הסופר והקופירייטר הספרדי חסוס קראסקו הוא רומן אווירה עוצמתי ומהפך קרביים. ילד נטול שם נמלט מביתו בכפר נידח באישון לילה. אין אנו יודעים את שמו של הילד, את המקום או את הזמן. גם רודפיו נטולי שם, אך הטבע והאימה הראשוניים והקמאיים שנוכחים בעלילה אינם זקוקים לשם ולהצגה.

קראסקו הוא אמן של תיאורי טבע, אווירה ורגשות. אנו חווים את פחדיו של הילד, חשים את רעבונו וצימאונו, את חום השמש הקופחת ואת אבק המדבר בריאותיו. לרומן ניחוח דיסטופי משהו, אך גם ללא אפוקליפסה ברורה, מעבר לבצורת ולעוני, הזוועה שורה בכול וחודרת תחת עורו של הקורא. זהו מסע אלים של הישרדות הגוף, הנפש והרוח, בעל הדהוד דתי ועומק כמעט מיסטי. מסעו של הנער ומפגשו עם רועה העיזים הזקן שנחלץ לעזרתו הם החוט המקשר המוביל אותנו בדרך לא פשוטה אך מתגמלת, דרך של ייסורים ומכאוב אך גם חמלה וצדק אנושיים.

"תחת כיפת השמים" אינו ספר המיועד לטיסות או לחופשה נינוחה על שפת הים – זוהי ספרות קשה ומטלטלת הדורשת מאמץ והשקעה מן הקורא. מעניין שלמרות תוכנו הלא פשוט הוא זכה לפרסים ולפופולריות רבה בספרד וגם בהולנד; אני תוהה אם גם בארץ קיים קהל קוראים שמוכן להתמודד עם סוג כזה של טקסט. כמו כן, נכתב על גב הספר כי הוא עתיד להפוך לסרט קולנוע – אין ספק שזהו ספר ויזואלי, אך חוששני שהיופי החושני של שפתו של קראסקו עשוי ללכת לאיבוד על המסך הגדול. ולסיום, ראוי לציין גם את איכותו של התרגום הקולח והמדויק של טל ניצן.

בשורה התחתונה: עוצמתי ביותר, אך למיטיבי לכת בלבד.

תחת כיפת השמים / חסוס קראסקו, מספרדית: טל ניצן, עם עובד 2015, 177 עמודים. // שירה סובל



כתיבת תגובה