ביקורת ספר: מרגרט אטווד מסיימת את העולם עם ״אדם האחרון״

אדם האחרון מרגרט אטוודסוף סוף זה מגיע: הכרך השלישי והאחרון בטרילוגיה הדיסטופית המופתית של הסופרת הקנדית המבריקה מרגרט אטווד, טרילוגיה כה מבעיתה שלעומתה דיסטופיות ותיקות כ"1984", "עולם חדש מופלא" או "בעל זבוב" נקראות כסיפורי ילדים תמימים. שש שנים לאחר "שנת המבול" ותשע שנים לאחר "בז וניאלה" מגיעה לסופה אחת מהסדרות השנונות, החכמות והמצמררות שנכתבו אי פעם – לא מומלץ לנשים הרות או לרכי הלב!

"אדם האחרון" ממשיך ישירות את אירועי "שנת המבול" ומלווה את בני האדם המעטים ששרדו את המגפה אשר כילתה את האנושות ואת הבזאים, ילדי בז, המין המהונדס גנטית שנוצר על ידי בז וחבריו במעבדת גן-עדן במטרה ליצור תחליף בלתי אלים לאנושות. הסיפור מובא לנו מזווית הראייה של טובי, אחת מן השורדות וחברה לשעבר בכת "גנני האלוהים", כת אקולוגית בהנהגת אדם הראשון שניסתה להזהיר את האנושות מן האסון המתקרב וליצור אורח חיים יצרני וחלופי לאורח החיים הבזבזני, המזהם והאלים של מרבית האנושות. טובי מספרת לנו את סיפורה, אך היא מספרת אותו גם לבזאים, שרואים בה מעין נביאה ושליחה של בז הטוב והמטיב ושל ניאלה, אם כל חי. האופן בו היא מנסה לתווך את הסיפור עבורם, ובמיוחד עבור הילד המוכשר והסקרן שזכה לשם האירוני "שחור הזקן", מהווה הערה מבריקה של המחברת על התפתחות דתות ומיתוסים וכיצד סיפור ששורשיו במציאות ספציפית ועגומה למדי הופך למיתוס מרהיב ונערץ עבור אחרים.

טובי גם מקשיבה לסיפורו של זב, בן זוגה, אהוב נפשה ואחיו של אדם הראשון, מייסד כת גנני האלוהים. דרך סיפוריו המשעשעים אך מעוררי האימה של זב על ילדותו ונדודיו אנו לומדים יותר על העולם של טרום המגיפה ועל הרקע של הדמויות השונות, אשר באופן מפתיע למדי הכירו כולן זו את זו לפני האסון. יחד עם זאת, זוהי גם חולשתו העיקרית של הספר – הוא נקרא בעיקר כעוד מאותו דבר, ואין בו את המעוף והיצירתיות שאפיינו את שני החלקים הראשונים של הטרילוגיה. התנופה החדשנית נעצרת ואנו נותרים בעיקר עם הפוסט-טראומה, עם ניסיונותיהם המסוכנים והמהוססים של השורדים להמשיך ולשרוד ועם סיפור שיתוף הפעולה שנוצר בינם לבין הבזאים והשתלזירים, חזירים מהונדסים גנטית שהושתלה בהם ריקמת מוח אנושית במטרה להדוף ולהילחם בשני רוצחים אלימים ואכזריים ביותר אשר שרדו גם הם את המגיפה. מדובר בספר מעניין, סוחף וקריא, אך הוא אינו מציע קתרזיס או סגירה דרמטית א-לה "שובו של המלך" או "עורבני חקיין", עובדה שבהחלט עשויה לאכזב את המעריצים שחיכו זמן כה רב לסיומה של הטרילוגיה.

אדם האחרון / MaddAddam / מרגרט אטווד, מאנגלית: יעל אכמון, מחברות לספרות 2015, 447 עמודים. // שירה סובל



כתיבת תגובה