וואי סו סיריוס? "דרך קלוברפילד 10", ביקורת סרט

cloverfieldכמעט כולם מסכימים ש"דרך קלוברפילד 10" הוא מותחן מעולה – הוא משוחק טוב, מבוים כהלכה, מקפיד על הפרטים הקטנים, והכי חשוב – מותח ברמה מורטת עצבים. יש רק בעיה אחת: הסוף שלו, שפיצל את הצופים לשני מחנות: אלו שמתו עליו – ואלו שתיעבו אותו.

לאחר שטנדר גדול נכנס במהירות שיא ברכב של מישל (מארי אליזבת ווינסטד), היא מתעוררת במיטה זרה, מוכתמת חלקית בדם ומחוברת לאינפוזיה. רק שהיא לא בבית חולים: היא בחדר מוזר ומלוכלך, והיא כפותה ברגלה לקיר. אך אל דאגה, אין לחוטף שלה שום כוונה לגרום לה לנסר לעצמה את הרגל; הוא רק רוצה לוודא שהיא לא תשתגע ותנסה לצאת מהמרתף הממוגן והמאובזר להדהים שהיא נמצאת בו, כי בחוץ יש שואה גרעינית או משהו והאוויר יהרוג אותה ברגע שתצא החוצה. היא, החוטף (ג'ון גודמן) ובחור נוסף בשם ארל (ג'ון גאלגר ג'וניור) יצליחו לשרוד את מה-שלא-יהיה שקורה שם בחוץ, אם רק ימתינו במרתף במשך שנה או שנתיים. בקטנה.

כמו למישל, גם לצופים לא ברור אם החוטף הוא פסיכופת מסוכן או המלאך השומר שהציל אותה ממוות בטוח, אם כי שניהם נוטים לכיוון האופציה הראשונה. הדבר מוביל לדינמיקה מורכבת ומתוחה מאוד בין שלושת הדיירים, שנושאת על כתפיה בגאון את הסרט כולו. ווינסטד מעולה גם אם קצת שוקיסטית, אבל מה שהופך את הסרט למטריד כל כך הוא הביצוע המדויק וההפכפך של גודמן. באמת שאין שום דרך לדעת אם הוא הטוב או הרע בכל הסיפור, וזה מתסכל כל כך שבא לצעוק.

מתוך הסרט

מתוך הסרט

עקומת המתח של הסרט אינה גרף שעולה בהתמדה עד הסוף: היא מורכבת מגלים של מתח גבוה, שלאחריהם מגיעה הפוגה רצינית. למרבה העניין, היא עובדת כאן מעולה, בעיקר בזכות תסריט מוצלח, נגיעות טובות-טעם של הומור מבורך ודמויות מעוצבות כהלכה (אפילו אם לא במקוריות רבה): גם כשהן מאיימות לרצוח אחת את השנייה וגם כשהן יושבות להרכיב פאזל 500 חלקים, האינטראקציה ביניהן מחשמלת.

להגיד על הסרט כל דבר נוסף מלבד ציון העובדה שהוא פמיניסטי להרשים יהיה בגדר ספוילר, ועדיין, אגיד בזהירות רבה עוד משפט אחד על הסוף: הוא נהדר. כן, הוא מופרע ברמות קשות, וכן, רוב הסרטים שנגמרו ככה היו גרועים, אבל כאן מגיע הנשק הסודי של "קלוברפילד 10": הוא יודע מתי להיות רציני עד מוות, אבל גם יודע מתי לשחרר וליהנות קצת. סיקוונס הסיום גרם לי לצחוק בקול רם יותר מפעם אחת, ואפילו הצליח לסגור את התהליך שדמותה של מישל עוברת בדרך יפה מאוד. עבורי, לא רק שהוא לא פגע בסרט – אלא שהוא הפך אותו ממותחן טוב לסרט אדיר.

נ.ב. יש לנו מועמד מוביל בקטגוריית "הטריילר הטוב ביותר של השנה", אנשים.

דרך קלוברפילד 10 / 10 Cloverfield Lane, בימוי: דן טרכטנברג, ארה"ב 2016, 105 דקות. // דור בביוף



כתיבת תגובה