ביקורת סרט: "העולם על פי דנקן" עושה טוב על הלב

העולם על פי דנקן פוסטר הסרטהטריילר של "העולם על פי דנקן" (The Way Way Back. באמת לא היה לנו "העולם על פי" כבר הרבה זמן) לא מצליח להעביר את האופי של הסרט: קומדיה עם סטיב קארל ופארק מים? דרמה עם תככים במשפחה? סרט התבגרות טינאייג'רי טיפוסי? חוסר הוודאות הזה, למרות הביקורות המעולות שהוא זכה להן, הוריד את סף הציפיות ממנו. אבל דווקא ההנמכה הזו מאפשרת הפתעה נעימה כשמתגלה שמדובר בהימור לא רע בכלל.

דנקן (ליאם ג'יימס, "2012") בן הארבע עשרה יוצא לבלות את הקיץ עם אמו (טוני קולט, "החוש השישי") בביץ' האוס של החבר של האמא, אותו מגלם סטיב קארל, יחד עם בתו הפקאצה. בהתחשב בכך שהוא ילד מופנם, ביישן וחסר חברים, הוא לא מי יודע מה מתלהב; וכאילו שזה לא מספיק, החבר של אמו הוא גבר דוחה וחסר רגישות (סטיב קארל! מי היה מאמין). דנקן מתחיל להיפתח בעקבות מערכת יחסים – לא פדופילית, אלוהים – עם אוון (סם רוקוול נראה מעולה לגילו), שמנהל את פארק המים שנמצא בסמיכות מקום, וכמובן מתאהב בסוזנה הבלונדינית (אנה-סופיה רוב).

הסרט עושה לעצמו כמה הנחות עלילתיות – מה זאת אומרת למה שבלונדה מהממת כמו סוזנה תשים על דנקן? היא גם משונה, אתם לא רואים שהיא קוראת ספר?! – אבל לא באופן צורם יותר מדי. גם הגיל של דנקן – 14, עבור שחקן בן 17 – לא ריאליסטי, ולא היה קורה כלום אם היה בן 15 או 16. אבל אחרי הכול, מדובר בסרט התבגרות שמתרחש במהלך חופשת קיץ, ואי אפשר להתחמק מהקלישאות לחלוטין. לשם האיזון, ראוי לציין את הבימוי הבולט לטובה יחסית לסרטים הוליוודיים של יוצרי הסרט נאט פקסון וג'ים ראש, שמצליח ללכוד את הדרמה ברגעים הדרמטיים ואת הקומדיה באלו הקומיים.

לגבי האחרונים, אגב, הם מצויים בשפע, וחלקם כל כך מוצלחים שכל האולם התגלגל מצחוק בקול רם. אמנם ההצגה של חפצון נשים כחלק בלתי נפרד מתהליך התבגרותו של הגבר מקומם (ראו בטריילר), אבל אפילו השימוש המועט בהומור נונסנס מוצלח.

עם זאת, חשוב להדגיש שב"העולם על פי דנקן" יש גם לב וסצנות דרמטיות מוצלחות. בתחילתו דמותו של דנקן מוקצנת כל כך שכל אפשרות לחוש איתו הזדהות נשללת, אבל בהמשך ההתפתחות שלו מותווה יפה, הדרמה המשפחתית מרגשת, ביצועי המשחק נהדרים והפסקול מעולה. גם הקיפול של הסרט נעשה באלגנטיות באמצעות סוף קיטשי בדיוק במידה הנכונה.

בשורה התחתונה: סרט התבגרות קיצי ושובה לב שמצליח גם לרגש וגם לקרוע מצחוק. ממתק שעושה טוב על הלב.

העולם על פי דנקן / The Way Way Back, בימוי: נאט פקסון וג'ים ראש, ארה"ב 2013, 103 דקות.



כתיבת תגובה