ביקורת סרט: "אליסיום" הוא קלילון קיצי שלא מעליב את האינטליגנציה של הצופים

Elysiumלקראת סיומה של המאה ה-21 כדור הארץ קרס תחת אכלוס יתר ועוני. העשירים הקימו לעצמם מקום מגורים חילופי בחלל, שם נהנו מחיים שלווים, מאויר נקי, ובעיקר מבריאות מושלמת בזכות תאי ריפוי, המסוגלים לאבחן כל מחלה ולרפא אותה בתוך דקות. מקום המגורים שלהם, שנקרא אליסיום, ריחף מעל כדור הארץ, ונראה היטב לעיניהם של האנשים שנשארו מאחור, מוכי עוני ומחלות. העשירים אמנם התנתקו פיזית מכדור הארץ, אבל הוסיפו לשלוט בו, ולנצל את כוח האדם הזול שלו לרווחתם.

שם הסרט אירוני: במיתולוגיה היוונית אליסיום הוא שם לאזור מסוים בעולם הבא, אליו הגיעו נבחרי האלים, הצדיקים והגיבורים, כדי ליהנות מן החיים שאחרי המוות. בסרט הסלקציה היא לא על פי תכונות אופי אלא על פי מצב הנכסים. ההבטחה לחיים מבורכים גם היא אינה זוכה להגשמה בסרט: למרות הרווחה, התכונות האנושיות של תאוות שליטה וכוח משחקות תפקיד מרכזי, ועתידות לערער את השלווה המדומה של אליסיום.

הסרט מתרחש במחצית המאה ה-22. מקס, פועל ייצור באחד המפעלים שאליסיום מתפעלת בכדור הארץ, נפגע בתאונת עבודה, ונותרו לו חמישה ימים לחיות. הוא יינצל רק אם יצליח בדרך כלשהי לזייף את זהותו, לרכוש כרטיס למעבורת לאליסיום ולהכניס את עצמו לתוך תא ריפוי. כל הדברים הללו רחוקים מהישג ידו כמרחקה של אליסיום ממנו. כדי להציל את חייו הוא מסכים לבצע פשע מורכב שבתמורה לו יזכה בזהות ובטיסה. במקביל לסיפורו של מקס, מתרחשת פעילות פוליטית חתרנית באליסיום בראשותה של דלקרוט, שרת המדינה השואפת להיות שליטה יחידה. תכניותיהם של השניים מתנגשות.

למרות ליהוק של שחקנים אינטליגנטים – ג'ודי פוסטר ומאט דיימון – לתפקידים הראשיים, העלילה שטחית ודי פלקטית. אפשר, אם מתאמצים, למצוא בה עומק ומסרים – כמו תאוות הכוח שהזכרתי קודם, ואולי גם איזשהו מסר על פערים סוציאלים שלא יכולים להחזיק מעמד – אבל אלה אינם העיקר בסרט. לבו הוא האקשן העתידני, מלחמת הטוב ברע, האח הגדול שעינו פקוחה יותר מתמיד, השילוב של גוף האדם עם איברים ביוניים וכיוצא באלה. ייאמר לזכותו שבניגוד לנטיה הגוברת בקלילונים האמריקאים להוריד את רמת הטקסט להתעסקות בתפקודי גוף שהצנעה יפה להם, "אליסיום" לא נופל לשם. זהו סרט קל לקיץ, שאמנם עומק אין בו, אבל הוא לגמרי לא מעליב את האינטליגנציה של הצופים. יכול להיות שמסרט קיץ אין צורך לצפות ליותר.

התרשמתי מאוד מהצילומים המרהיבים ומהתפאורה המפורטת והאמינה. גם המוסיקה והסאונד תרמו מאוד לקצביות של הסרט, ו-109 הדקות חלפו די מהר בלי להעיק.

בשורה התחתונה: אם לא תצפו ליותר מדי, תיהנו מבילוי נטול מאמץ.

אליסיום / Elysium, בימוי: ניל בלומקמפ, שחקנים: מאט דיימון, ג'ודי פוסטר, מד"ב / פעולה, ארה"ב 2013, 109 דקות. מאמר מאת אתי סרוסי.



כתיבת תגובה