ביקורת סרט: "קיק-אס 2" עושה את העבודה

קיק אס 2 פוסטר הסרט"קיק אס" (הראשון) הוא אחד הסרטים הכי מוצלחים שראיתי. אמנם קשה לנתק אותו מהקשרים חיצוניים, מעצם היותו פרודיה חסרת רחמים על סרטי הקומיקס שמציפים את הוליווד בשפע בשנים האחרונות, ובכל זאת, במקרה שלו, השלם גדול מסך חלקיו. אני גיק רציני שעוקב בשקידה אחרי כל סרט מדע בדיוני שעולה למרקע, אך אני עדיין מאמין שגם אלו שלא נמנים על שורותיי יכולים ליהנות מסרט הזה. יש לו קסם מיוחד משלו, הומור חד ומדויק, קצב מעורר השתאות, תסריט חכם ומפתיע וכמובן – ניקולס קייג'.

אם כן, ניגשתי מלא ציפיות ל"קיק אס 2". נכון, היה צפוי שניקולס קייג' כבר לא יהיה שם אחרי הסוף הטרגי שמצאה דמותו בסיום הסרט הקודם, אבל כפיצוי קיבלנו את ג'ים קארי שהצטרף לקאסט (ואחר כך התחרט על זה, וסירב להשתתף במפעל יחסי הציבור לקראת יציאת הסרט תוך טענה שהסרט אלים מדי. לשמחתי, הוא צדק בהחלט בקשר לזה).

הסיפור של הסרט השני מתחיל מספר חודשים לאחר הסיום של קודמו. דייב ליזווסקי (אהרון ג'ונסון היבשושי במקצת) בחר להפסיק את פעילותו כקיק אס, אבל מסתבר שהוא יצר גל של חקיינים שמנסים להפוך לגיבורי על כמוהו, המושכים אותו אט-אט לחזור לעולמם ולהצטרף אליהם לאחוות גיבורים בהשראת "הנוקמים". גם חברתו של דייב, מנדי מקרידי (קלואי מורץ המדהימה), לא מצליחה להיפרד מחייה הכפולים. במצוות אביה שנהרג היא ממשיכה לפעול כ"היט גירל", בעודה מנסה לחיות את חייה לראשונה גם כילדה נורמלית בתיכון אמריקאי. בינתיים, כריס דמיאקו, הילד הרע שסיבך את קיק אס בסרט הראשון, עובד תהליך התבגרות רציני ומציב לעצמו למטרה להפוך להיות הסופר נבל הראשון בעולם, כשבראש מעייניו לחסל את קיק אס.

הציפיות שלי מהסרט נענו. ציפיתי לסרט כיפי, פשוט, אלים באופן רצחני, מלווה בהמון בדיחות פנימיות שרק חנונים יבינו ויחד עם הומור הפונה גם לציבור הרחב יותר, ואת כל אלה קיבלתי במנות הגדולות והמפוארות שאני אוהב (למרות שגם בדיחות ירודות שאני רגיל לראות בסרטים של אדם סנדלר הופתעתי למצוא פה, כמו צואה וקיא שנפלטים להם בשפע מכמה דמויות במהלך הסרט). מי שאהב את האקשן המטורף סטייל טרנטינו ודומיו מהסרט הראשון, ימצא אותו גם פה מתפרץ בקרבות שמצולמים וערוכים מצוין, שהם ללא ספק רגעי השיא של הסרט.

קיק אס 2 תמונהמצד שני, משום מה, בקטעים מסוימים היוצרים החליטו לוותר על אווירת השטות שכל כך החמיאה לסרט הראשון. הם החליטו לנסות להוסיף עומק מסוים לסרט, נדוש בצורה מעצבנת, בדמות מלחמה פנימית שחווה היט גירל (וגם קיק אס במובן מסוים) על מי היא באמת – גיבורת על או נערה רגילה. האם עליה להשתלב בחברה ה"נורמלית" או להילחם על לעשות את מה שהיא מאמינה בו, כמה מטורף שהוא לא יהיה? מאבקי אישיות מהסוג הזה עושים רע לסרטי קומיקס. מסרט שהציב לעצמו כמטרה, בין השאר, לצחוק על הניסיון הפתטי של גיבורי על למצוא תשובה לבעיות הזהות שלהם, הוא הפך לסרט כזה בעצמו. המונולוגים והדיאלוגים שעסקו בעניין כזה בסרט היו מיותרים והאריכו את הסרט, שהיה ארוך מדי גם ככה, ובכל מקרה נמצאו תשובות די בנאליות לכל השאלות הפילוסופיות לכאורה שעלו בסרט.

המשכונים הם מלכודת רצינית לכל יוצר סרטים. אולי היה מוטב ל"קיק אס" אם הסרט השני היה מתנתק מהגיבורים שזוהו עם הסרט הראשון ומספר לנו סיפור חדש לגמרי, שישמור על רעננות ובו זמנית גם על קסם הראשוניות והיחודיות של הסרט הראשון. בכל מקרה, גם כסרט המשך שעובד "לפי הספר", קיק אס 2 עושה את העבודה. הוא יורד מגדולתו של הסרט הראשון, אך לכשעצמו הוא מעולה, קורע מצחוק ומשוחק נפלא. מיותר לציין, אגב, שרמת האלימות והבוטות בסרט לא מתאימה לצעירים שאולי התלהבו מעוד סרט מדע בדיוני שנחת בקולנוע הקרוב לביתם, אז הורים, ראו הוזהרתם – לא מדובר בסרט בסגנון של וולברין, איירון מן או סופרמן.

בשורה התחתונה: פחות מוצלח מהראשון בסדרה, אבל עדיין נפלא.

קיק אס Kick-Ass 2, בימוי: ג'ף וודלו, כתוביות מאנגלית, 2013, 113 דקות, מוגבל מגיל 14. מאמר מאת גלעד בנימיני. 



כתיבת תגובה