ביקורת סרט: "צעירה ויפה", החדש של פרנסואה אוזון, שומר על חיוך מסתורי וממזרי

5521-Y&P poster_5.inddבסרטו החדש, אשר יוצא לאקרנים שנה בלבד לאחר קודמו הנהדר "בתוך הבית", עוסק פרנסואה אוזון בשני נושאים שהוא אוהב במיוחד: צעירים ומיניות. לתפקיד הראשי נכנסת הדוגמנית מארין ואכט בת העשרים ושלוש, בהופעתה הראשונה על המסך הגדול, והדבר הראשון שניתן להבחין בו הוא יופייה האדיר. כמיטב המסורת הצרפתית, כבר בסצנת הפתיחה אנחנו זוכים לראות אותה ללא חלק עליון, ובהמשך צפויות עוד הרבה סצנות סקס בכיכובה. בין לבין היא גם מצליחה להפגין יכולות לא רעות בכלל – אחרי הכול, סרט של אוזון, לא ציפינו לפחות – שמבטיחות שנזכה בעונג לראות אותה מככבת בעוד לא מעט סרטים בזמן הקרוב.

ואכט מגלמת את איזבל, נערה צרפתייה בת שבע עשרה ממשפחה אמידה. בתחילת הסרט היא מאבדת את בתוליה לחבר הגרמני שלה, אותו היא מסרבת להכיר להוריה כי הוא "מטומטם מדי". בכלל, היא עושה זאת רק כדי להיפטר מבתוליה, ולא מתוך אהבה אליו;  זמן קצר אחר כך היא זורקת אותו ומתייחסת לכל הפרשייה בביטול. לאחר מכן התסריט קופץ עונה קדימה, מהקיץ לסתיו, וואכט הולכת לשכב עם גבר זקן כזונה תמורת תשלום שמן.

"צעירה ויפה" משלב יפה בין טריקים של קולנוע "איכותי" והבלבול הקל שהוא חלק בלתי נפרד מהצפייה בו לקומוניקטיביות יחסית. יש בו רגעים מבריקים – לדוגמה, בסצנה בה איזבל עושה סקס בפעם הראשונה, הצילום נקטע באמצע כדי להראות אותה עומדת לבושה על חוף הים וצופה במתרחש בפנים חתומות; או אחד ממעברי העונות, שנפתח בצילומים של בני נוער מכיתתה של איזבל מקריאים את הפואמה הצרפתית "רומן" מאת ארתור רמבו (המתחילה במילים No one's serious at seventeen). מצד שני, תמיד ברור מה קורה בו, לפחות במישור הפרקטי של הפעולות היבשות, הוא אינו נטול הומור ופסקולו יפהפה (שיריה של פרנסואה הארדי נבחרו לסמל את מעברי העונות).

jeune-et-jolie-de-francois-ozon-10912411yrctq_1713הבחירה האומנותית הכי משמעותית של אוזון בסרט, שהופכת אותו למה שהוא, היא לא לפתוח חרך הצצה לצופה אל מוחה של איזבל. לכל אורכו לא כל כך ברור לנו למה בדיוק היא עושה את מה שהיא עושה, או מה היא חושבת ומרגישה לגבי מהלך העניינים. היא יורדת לזנות למרות שמשפחתה אמידה; היא ממשיכה למרות שההתנסות הראשונה שלה הייתה מגעילה; היא מנהלת חיים כפולים מבלי למצמץ. ברגע אחד היא משוחחת בחמימות עם אחיה הקטן (פנטין רבאט היפהפה גם הוא), בשני הולכת עם חברתה למסיבת תיכוניסטים, ובשלישי שוכבת עם זקנים תמורת תשלום. אפילו חברתה חושבת שהיא בתולה, עד כדי כך ההפרדה שאיזבל מבצעת בין חלקי חייה השונים מוחלטת, אבל לא נראה שיש לה בעיה לתחזק את חייה הכפולים או להתמודד איתם.

איזבל מבצעת החלטות, ומתמודדת עם ההשלכות הלא קלות שלהן בבגרות מפתיעה. ולצד זאת, היא לא לגמרי מבינה בעצמה מה היא מרגישה. אבל בתור בן שבע עשרה בעצמי, אני מסוגל להבין שבדיוק בנקודה הזו נעוצה גדולתו של הסרט. היא עשויה להיראות דמות סתומה, אך למרות שהיא מסתירה זאת, כנראה שהיא נראית סתומה גם בעיני עצמה. כדי לחקור את המיניות שלה היא מתנסה בתעוזה מרשימה, נכנסת לצרות ומשטה באנשים – ובסוף הסרט לא ברור אם היא התעגלה או לא. מצד אחד, חל שינוי בתפישותיה, ומצד שני, הבחנות של שחור-או-לבן הן ממש לא כוס התה של אוזון, והוא ממהר לטשטש אותן. גם כשהמציאות סוטרת לפניה, וגם כשהיא על סף בכי, החיוך הממזרי לא מש משפתיה. ואולי זה חלק ממהות הנעורים: להתנסות, להיות אמיץ, להסתבך בצרות, לא לדעת מה אתה מרגיש – ובסופו של דבר גם לא תמיד ללמוד משהו. היא אולי צעירה, מבולבלת ולא יודעת מה היא עושה, אבל איזבל מסובבת את כולם על האצבע הקטנה.

בשורה התחתונה: הצצה ראויה ומבלבלת אל המיניות של גיל ההתבגרות, המלווה בבימוי ובסינמטוגרפיה יפהפיים, כרגיל. אוזון לא מאכזב.

צעירה ויפה / Jeune & Jolie, בימוי: פרנסואה אוזון, צרפת, 2013, 95 דקות.



כתיבת תגובה