ביקורת סרט: "3096 ימים"

3096 ימים פוסטר הסרט"3096 ימים" מספר את סיפורה האמיתי והמזעזע של נטשה קמפוש, אשר נחטפה בהיותה בת 10 ונכלאה במשך 8 שנים במרתף צר מתחת לפני האדמה. הסרט, המבוסס על ספר בשם זה, מתרחש באותן 8 שנים ארוכות ומזעזעות. שנים בהן הורעבה, הוכתה, נאנסה, הושפלה והועסקה בעבודות בית שונות. הסרט מציג בצורה מאופקת את המאורעות השונים, שמהווים מעין אבני דרך בתקופה הכליאה: החל ביום החטיפה, דרך אירועים "מכוננים" כגון היציאה הראשונה מהמרתף, היציאה הראשונה מהבית, הרשות לשנות ולעצב את מרתף הכלא וכד' – ועד יציאתה מהמרתף וחזרה לחיים כאדם חופשי.

דמותה של נטשה, הן כילדה צעירה והן כנערה מתבגרת, מוצגת בצורה כנה ואמיתית. השחקניות (הן הצעירה והן הבוגרת) מעבירות את האימה הבלתי נתפסת מהבלתי ידוע ומהחיים חסרי התקווה מחד ואת הרצון לשרוד והניסיון למצוא אנושיות גם באדם אשר שבה אותה מאידך. רגעים כגון בקשתה של נטשה כילדה לנשיקת לילה טוב, היציאה שלה לראשונה מהבית כאשר הפחד אשר הוחדר בה מונע ממנה לנסות להימלט במרכז קניות הומה אדם וניסיון ההתאבדות שלה מעבירים בצורה בלתי אמצעית את הרגשות והפחדים אשר מהווים חלק ממנה. היכולת להעביר בצורה אמינה את הרצון לשמור על זהות (גם כאשר הוא מגלח את ראשה, או משנה את שמה) היא מרכיב מרכזי בדמותה של נטשה.

דמותו של החוטף נעה בין המטורף, הפסיכופת אשר אינו בוחל בעינויים פסיכולוגים ועונשים גופניים, עד לדמות כמעט אנושית ברגעים מסויימים. מצבו הנפשי מביא אותו להאמין כי מערכת היחסים ביניהם היא סוג של מערכת יחסים זוגית. מעט לא ברורות דמויותיהן של אימו וסבתו של החוטף, אשר מלוות את הסרט לאורכו מבלי שיש להן כל ערך מוסף או תרומה להבנת הגורמים ההופכים בן אנוש למפלצת. חבל גם כי החיים מחוץ לבית, החיפושים אחרי נטשה וחיי הוריה בתקופת העדרה כמעט ואינם מוצגים. הצגה זו יכלה לחדד את עוצמת הכאב.

בשורה התחתונה: סרט דרמה (ולא מתח) המותיר משקעים בנוגע לעוצמת הרוע האנושי. למרות שהוא מתרחש ברובו באיזור מצומצם וכולל שתי דמויות בלבד, הוא מהפנט ומרתק.

 3096 ימים. אנגליה 2013. במאי: שרי הורמן. שחקנים: אנטוניה קמבל יוז, ת'ור לינדארט. מאמר מאת ישראל כורם.

 



כתיבת תגובה