ביקורת סרט: "קפטן פיליפס" אינטנסיבי מהמצופה

קפטן פיליפס פוסטר הסרטאחד הסרטים הבולטים של השנה בחזית הקונצנזוס החיובי בקרב המבקרים והקהל יחדיו הוא "קפטן פיליפס", המבוסס על הסיפור האמיתי של, ובכן, קפטן פיליפס, משנת 2009. מדובר בסרט המוגדר כאקשן (טוב), הרפתקאות (?) וביוגרפיה (אפשר להבין), אשר זכה להגבלת גיל פייסנית של PG 13 (ליווי הורים מומלץ לצופים מתחת לגיל 13) – פייסנית מדי, שכן מדובר בסרט אינטנסיבי מהמצופה ומעט אלים שלא מתאים לילדים מתחת לגיל ארבע-עשרה, והכי גרוע, עלול לעורר בצופים צעירים מדי הרהורים גזעניים.

קפטן פיליפס יוצא אל הים באוניית משא כבדה, עליה נמצאים כעשרים אנשים. חששותיו מההפלגה בים שליד חופי סומליה מתאמתים כשספינתו הגדולה נחטפת על ידי פיראטים סומלים אשר מצפים לצאת מהתקרית עם שלל כספי גדול בידיהם – בכל מקרה, גדול הרבה יותר משלושים אלף הדולרים שנמצאים בכספת הספינה. פיליפס (בשלב הזה אתם כבר אמורים להפסיק לחשוב על מברגים בכל פעם שהשם שלו מופיע) מנסה לצאת מכל האירוע בשלום ולהציל את אנשיו, אך בסופו של דבר גומר כבן ערובה של הפיראטים בסירת הצלה, לגמרי לבדו. ולגבי המתחים הנפשיים שבהתמודדות עם העובדה שהתרחשויות כאלה קורות לך, אין צורך להרחיב.

הסרט נפתח בסצנה מוצלחת ופיוטית למדי בה פיליפס – אלוהים, בואו נקרא לו ריצ'רד – בה ריצ'רד נוסע עם אשתו לנמל התעופה, אבל משם והלאה מתמקד בעיקר בצד האקשני של ההתרחשויות. מצד שני, הוא עושה זאת מצויין: למרות שאורך כולל של 134 דקות הופך אותו לסרט מתיש, הוא קצבי מאוד, ואפילו מסוגל להפתיע, אם לא קראתם דבר על המקרה האמיתי.

טום הנקס קיבל הרבה שבחים על ביצועי המשחק הטובים מאוד שלו, אבל הכוכב האמיתי בסרט הוא בארקהאד אבדי, שמשחק את מנהיג הפיראטים. זה המקום להבהרה קטנה: ב"פיראטים" הכוונה היא לא לדמויות סטייל שודדי הקריביים, אלא לסומלים עניים, בחורים שחורים וצנומים, שמגיעים אל ספינת המשא הענקית בסירונת קלוקלת ומצליחים איכשהו להשתלט עליה באמצעות כמה רובים, הרבה עצבים וכריזמה של פסיכופתים. והם ממש, ממש משכנעים: הזיעה, הצעקות, הלחץ, ההתנהגות הלא צפויה שלהם, הברק הפסיכי בעיניים. גם אם הוא לא מותח ברמות גבוהות מאוד, כמו ש"הקריאה" הצליח לעשות באמצעיו הצנועים, למשל, לא מדובר בסרט אקשן שכולו רק פיצוצים ויריות, אלא בסרט מותח למדי. בשלב כלשהו מתערבות בתהליך ההצלה של הקפטן גם הרשויות האמריקאיות, מה שמאפשר מפגן יפה ואמין של תקציב מכובד (55 מיליון דולר). כל ההמולה הזו מאפשרת לטייח את הפוטנציאל לעסוק בנושאים היותר כבדים, כמו המצב בסומליה שגורם לאנשים למצוא פרנסה בעסקים לא חוקיים בעליל או השאלות שעולות מגורלן של הדמויות בסוף הסרט, אבל היי, הסרט בא למתוח והוא לגמרי הוכיח את עצמו כאפקטיבי, אז אפשר להחליק את זה.

בשורה התחתונה: סרט אקשני, אינטנסיבי ומותח, גם אם ארוך יותר מדי. מעדן לחובבי הז'אנר.

קפטן פיליפס / Captain Phillips, בימוי: פול גרינגראס, ארה"ב 2013, 134 דקות.



תגובה אחת

  1. Valik wrote:

    סרט אחד המדהימים שראיתי מאוד מומלץ

כתיבת תגובה