ביקורת סרט: ״פארקלנד״ הוא לא הסרט המבריק שהיה יכול להיות

פארקלנד פוסטר הסרטב22 בנובמבר השנה, ארצות הברית, ובמידה רבה העולם כולו, תציין את יום השנה החמישים לרציחתו של הנשיא הצעיר, המבטיח והכריזמטי ביותר בתולדות ארצות הברית, ג'ון פיצג'רלד קנדי. הרצח הטראומטי ושפע תיאוריות הקונספירציה שנבעו ממנו הולידו במהלך חמישים השנה האחרונות אינספור תוצרי תרבות, ביניהם סרטים, ספרים, סדרות טלוויזיה ועוד. "פארקלאנד", המנצל את גל ההתעניינות והגעגועים שיצר יובל החמישים, הוא לטעמי אחד התוצרים הרדודים והמיותרים ביניהם.

זהו סרט סמי-תיעודי, מעין כרוניקה, העוקב אחר הרצח ושלושת הימים שלאחריו דרך זווית הראייה של מספר דמויות שוליות שנקלעו לליבה של ההיסטוריה: הרופאים והאחיות בבית החולים פארקלאנד בו קנדי נפטר, השוטרים ואנשי השירות החשאי, האיש שצילם באופן מקרי את הסרט המוכר כל כך המתעד את ההתנקשות ובני משפחתו של הרוצח, הארויי לי אוסוואלד, ובייחוד אחיו רוברט, שעולמם התרסק ברגע אחד.

הבחירה לעסוק בדמויות המשנה, כביכול, ובאנשים שבעל כורחם נקלעים לזירה של אירועים הגדולים על מידתם הייתה יכולה להוביל לסרט מרתק ובעל אמירה כלשהיא. סצנה כמעט חתרנית המדלגת בין הלוויה הממלכתית של קנדי ללוויה דלת המשתתפים של רוצחו רומזת על הסרט הגדול שפארקלאנד היה יכול להיות, אך הבמאי בחר שלא להיצמד לדמות אחת מסויימת לאורך זמן, אלא לדלג בין הדמויות ולנטוש אותן לאחר שלושת הימים המכריעים. התוצאה היא כרוניקה מדוייקת מאוד, המעבירה באופן מיומן ומקצועי את רוח התקופה, אך מעבר לכך הסרט פשוט לא מעניין וחסר כל ערך מוסף אמיתי.

אם אתם מחפשים יצירה מקורית ומעניינת באמת על הארוע המכונן הזה, אגב, אני ממליצה על הספר "11/22/63" מאת סטיבן קינג. חבל שאף במאי לא הרים את הכפפה ועיבד את הספר הנפלא הזה לסרט. אולי זה עדיין יקרה…

פארקלנד / Parkland, במאי: פיטר לנדסמן, שחקנים: זאק אפרון, בילי בוב תורנטון, פול ג'יאמטי, ארה״ב 2013, 93 דקות. מאמר מאת שירה סובל.



כתיבת תגובה