ביקורת סרט: מפגשים

1438855-5"מפגשים" הוא סרט אמריקאי המבוסס על סיפורו האמיתי של העיתונאי והמשורר מארק אובריין. הוא מתחיל בברקלי, שנת 1988: מארק (ג'ון הוקס), חולה פוליו מגיל ארבע המשותק מהצוואר ומטה, מבלה את מרבית זמנו בתוך ריאת ברזל אבל מנהל חיים מלאים ופעילים בעזרת מטפלים מסביב לשעון הדואגים לו לכל צרכיו ומסיעים אותו על מיטת טיפולים לכל מקום. הוא הוציא תואר באוניברסיטה ועובד כעיתונאי ומשורר. בגיל שלושים ושמונה הוא מחליט להתנסות במין. הוא הולך לשיחות וידוי עם הכומר (וויליאם ה' מייסי) ובעזרת סרוגייט/מטפלת מינית בשם שריל (הלן האנט) הוא מגשים את ההתנסות.

הסרט – שהזכיר לי קצת את "מחוברים לחיים"' שגם בו מדובר על נכה מהצוואר ומטה – מצולם כולו במקום אחד, כשמדי פעם עוברים מבית לבית, כך שנראה לי שהתקציב לא היה יקר; עם זאת אהבתי אותו, בזכות השילוב המנצח של שנינות, הומור ובכי. גם המשחק של שלושת השחקנים הראשיים נפלא. הוא אינו קל, אך אני ממליצה עליו בחום לקהל מבוגר מגיל עשרים ומעלה ולאנשים נכים בכיסא גלגלים שאולי יוכלו להזדהות עם הדמות הראשית יותר מכולם.

מפגשים, במאי: בן לוין, 95 דקות, ארה"ב. מאמר מאת דפנה ת. / dafnat



כתיבת תגובה