ביקורת סרט: ״החגיגה של פולט״ קורע מצחוק

החגיגה של פולט פוסטר הסרטפולט היא זקנה צרפתייה טיפוסית, נרגנת ומרושעת למדי. היא שונאת זרים, מתעבת שחורים, ולא סולחת לבתה שהתחתנה עם אחד והביאה לה נכד שחור, אלוהים ישמור! החיים לא הטיבו עם פולט. בעלה האהוב, פרנסיס, נפטר לפני עשר שנים, והמסעדה הצרפתית המסורתית שלהם פשטה את הרגל, נמכרה והפכה למסעדה וייטנאמית, רחמנה ליצלן. פולט מנסה לשרוד מקצבת זיקנה זעומה ומעבירה את ימיה במשחקי קלפים עם חברותיה, בחיטוט בפחים ובהתעללות בנכדה, בחתנה ובכל מי שנקרה בדרכה.

עתידה של פולט לא נראה מזהיר עד שיום אחד נופלת לחיקה, תרתי משמע, חבילה של סמים – והכול משתנה. פולט מתגלה כסוחרת סמים זריזה ושאפתנית. היא עושה חיל בעסקיה, מתמודדת בהצלחה עם מתחריה, וטעם החיים חוזר אליה. היא אפילו מגלה מחדש את בני משפחתה ומגלה שנכדה השחור הוא בעצם ילד מתוק שאוהב אותה בכל ליבו. גם חברותיה הקשישות והנמרצות של פולט מצטרפות למיזם ונהנות בכל ליבן מחיי הפשע והרשע. החיים נראים מזהירים, אך לא לעולם חוסן…

"החגיגה של פולט" היא קומדיה מצחיקה להפליא, מתוקה, אנושית וכלל לא מתאמצת. גדולתה בכך שהיא מצליחה להצחיק, אך גם מעלה סוגיות חברתיות ואנושיות אמיתיות וכואבות ומטפלת בהם באופן אינטיליגנטי. גם צוות השחקנים, ובראשם ברנדט לפונט, המגלמת את פולט, מפגינים יכולת משחק יוצאת מגדר הרגיל.

בניגוד לכמה קומדיות אמריקאיות מטופשות שעלו למסכינו לאחרונה, "החגיגה של פולט" הוא קומדיה במיטבה: בראש ובראשונה מצחיקה, אך גם אמינה ולא מעליבה את האינטליגנציה של הצופה. ויו לה פרנס!

החגיגה של פולט / Paulett, במאי: ז'רום אנריקו, שחקנים: ברנדט לפונט, כרמן מאורה, צרפת 2012, 87 דקות. מאמר מאת שירה סובל. 



כתיבת תגובה