ביקורת סרט: ״גנבת הספרים״ מעצבן

גנבת הספרים פוסטר הסרט"גנבת הספרים" הוא אחד הספרים שהכי אהבתי כשרק התחלתי לקרוא ספרים. מאז עברו כמה שנים טובות, ולא מעט ספרים טובים (וגרועים), ואני כבר בקושי זוכר ממנו משהו, אבל השם שלו עדיין מעלה בי את זכר הנאת הקריאה בו.

עובדה ידועה היא שסרטים המבוססים על ספרים הם בדרך כלל פחות טובים מהמקור, במיוחד כשמדובר בספר שאוהבים במיוחד, אבל זה דווקא לא מה שיצר אצלי אנטגוניזם קל כלפי הסרט הזה כבר בהתחלה. כבר מהטריילר הראשון שלו היה ברור שהוא הולך להיות משהו שונה לגמרי, וב"שונה לגמרי" הכוונה למוצר הוליוודי לעיס לצופים צעירים שעוד מסוגלים להתרגש מדברים כאלה.

העלילה מתרחשת בגרמניה של מלחמת העולם השנייה. ליזל נקרעת מאמה הקומוניסטית ונמסרת למשפחה מאמצת גרמנית בה אב חמוד ורגיש ואם קשה, שתתברר מאוחר יותר כאוהבת ומסורה לא פחות ממנו. ליזל היא לא ילדה חברותית במיוחד, והעובדה שבגיל 12 היא עדיין אנאלפביתית לא תורמת למצבה. לשתי הבעיות האלה היא מוצאת פתרונות: הראשון בדמותו של רודי, ילד גרמני-בלונדיני-מושלם שהופך לחברה הטוב ביותר (והיחיד), והשני בדמות שיעורי הקריאה והכתיבה שמעביר לה אביה. אבל את חייה ואת חיי משפחתה מזעזעת כניסתו של מקס, בנו היהודי של חבר עבר של האב אשר הציל את חייו. הם מחליטים להחביא את מקס היהודי אצלם בבית ולנסות להצילו, תוך סיכון ברור של חייהם שלהם.

"גנבת הספרים", ויזואלית, הוא סרט יפה, ועבודת הבימוי של בריאן פרסיבל מלאת חן. גם הפסקול של ג'ון ויליאמס, אשר קנה לו מועמדות לאוסקר, אמנם חסר אופי אבל לא מזיק. עם זאת, הוא סרט סתמי ומיותר באופן מדהים. העלילה לא מעניינת מספיק והדמויות לא נוגעות; כשהן מתגעגעות לדמות אחרת ומבכות את היעלמותה, למשל, הצופה לא מרגיש כלפיה שום דבר. הסוף נותר נטול אג'נדה באופן מייבש. והכי מפתיע, אפילו ביצועי המשחק לא טובים. סופי נליס הצעירה מעצבנת בתור ליזל, ואפילו ג'פרי ראש ואמילי ווטסון לא משכנעים בתור הוריה. אולי זה נעוץ במה שעושה את הצפייה בסרט מטרידה עד כדי סבל: אם כבר בחרתם לעשות סרט שואה שמתרחש בגרמניה עם שחקנים אמריקאים, לא צריך להכריח אותם לעשות מבטא גרמני מזעזע ולפלוט "ניין" מדי פעם. וכמובן, הדובדבן שבקצפת: מלודרמטיות מוגזמת. זוכרים את סצנות המיתה בידיים, כשדמות אחת אוחזת בזרועותיה דמות גוססת אחרת שאומרת לה "אני… אוהבת…" ואז מתה? אז זו לא בדיחה, זה באמת קורה בסרט הזה. הוא לוקח את עצמו כל כך ברצינות שזה כבר מצחיק.

בשורה התחתונה: חסר טעם, אבל היי, הספר שווה.

גנבת הספרים / The Book Thief, במאי: בריאן פרסיבל, ארה"ב 2013, 131 דקות.



כתיבת תגובה