ביקורת סרט: ״נברסקה״ הוא קומדיית זקנים שתצחיק גם צעירים

נברסקה פוסטר הסרטבוקר בהיר אחד – ובהתחשב בכך שהסרט צולם בשחור לבן (ובסינמסקופ), הוא כנראה באמת היה בהיר – מקבל וודי גרנט (ברוס דרן), קשיש נרגן ממונטנה הסובל משיטיון, מכתב המודיע לו שזכה במיליון דולר. מדובר במכתב בדיוק מאותו הסוג שרובנו מקבלים חמש פעמים ביום ומעבירים לתיבת דואר הזבל, הקורא לנו לבוא לאסוף את הפרס מהמשרדים בנברסקה, ועל הדרך מתעניין גם לכמה מגזינים נרצה להירשם. אלא שוודי כבר זקן מדי בשביל אותיות קטנות, וחייו עם אשתו קייט (ג'ון סקוויב) משעממים מדי, והוא מתעקש לעשות את הדרך לנברסקה למרות התנגדותם של כל הסובבים אותו. אחרי כמה ניסיונות לעשות זאת בדרך המתקבלת על הדעת ביותר – פשוט להתחיל ללכת לשם ברגל, בשולי כבישים – הצעיר שבשני בניו, דייויד (וויל פורט), מחליט לקחת כמה ימי חופשה ולצאת עם אביו למסע הזה שהוא כל כך נחוש ללכת אליו.

"נברסקה" הוא קומדיית זקנים. היא מצולמת בשחור לבן – החלטה שהאריכה עוד יותר את הזמן שעבר משהחליט הבמאי אלכסנדר פיין ("דרכים צדדיות", "היורשים") לביים את תסריטו של בוב נלסון ועד שהופק, בתקציב פחות יותר מהמתוכנן, כמובן – ומתוארת בה אמריקה שזוכה לפחות זמן מסך קולנועי: לא אמריקה הנוצצת והצבעונית של ניו יורק ולוס אנג'לס, אלא המרחבים הרגועים והרחבים יותר של המערב התיכון של ארה"ב, שנדמה שנמצאים כמעט מחוץ לזמן. הדמויות זקנות, חלק מהשחקנים הם בכלל מקומיים אמיתיים מנברסקה, הקצב איטי. ועם זאת, מדובר באחד הסרטים הכי מצחיקים שעלו על מסכינו לאחרונה. זה היה אמור להיות סרט דרמה עם נגיעות קומיות אבל עם שורה תחתונה קצת יותר רצינית ועגמומית על יחסי אבות-בנים ועל ההזדקנות, אבל האמת היא שהסרט הזה פשוט מצחיק, מצחיק באמת, לא בדיחות פיפי-קקי אלא הומור. קשה לספר בדיחות ממנו לחברים שלא ראו את הסרט, והוא אולי גם לא מצחיק באופן אינטנסיבי כמו קומדיות מוצלחות תוצרת הוליווד דוגמת "עצבניות אש", אבל הצפייה בו כיפית מאוד. הסצנה המתרחשת בבית הקברות, למשל, בה אשתו של וודי עורכת לו ולבנם דיוויד סקירה היסטורית קצרה של האנשים שמתחת למצבות, הייתה אחת המצחיקות ביותר שיצא לי לראות כבר הרבה חודשים.

מתוך הסרט

מתוך הסרט

הרבה מהקטעים המשעשעים בסרט הם שתיקות מביכות, ואכן, בסרט יש לא מעט שתיקות (שוב נדגיש: לא שתיקות כבדות של סרטי ארט-האוס). את רוב הפוקוס העלילתי תופס איחוד משפחתי ספונטני בדרך לנברסקה, בעיירת הולדתם של וודי ושל אשתו, בה מהר מאוד מתפשטת השמועה שוודי עשיר ומהר מאוד כולם נזכרים בטובות הרבות שעשו לו כשהיו צעירים. לבני המשפחה אין הרבה מה לומר זה לזה, לפחות בהתחלה, אז הם מעבירים את זמנם המשותף בצפייה דוממת בטלוויזיה. אבל שלא תסיקו מכך מסקנות שגויות לגבי ביצועי המשחק: ברוס דרן מועמד על תפקידו הראשי בסרט לאוסקר, וגם ג'ון סקויב המשחקת את אשתו. הקומיקאי ויל פורט מפתיע לטובה כדיוויד בנם בתפקיד רציני יותר מהרגיל, והוא גם כזה חמוד פוצי-קוצי עם עיני הילד שלו בשחור-לבן. בנוסף לשני פרסי המשחק, הסרט מועמד לאוסקר גם בקטגוריות הסרט הטוב ביותר, הבמאי, התסריט והצילום. זה אולי כבד מעט יותר מדי בשביל סרט כזה, אבל מסתבר שהפשטות מנצחת.

בשורה התחתונה: דרמה מתוקה בשחור-לבן אשר מתבררת כקומדיית זקנים מצחיקה. צפייה נעימה, רגועה ומשעשעת, וממש לא רק לזקנים.

נברסקה / Nebraska, במאי: אלכסנדר פיין, ארה"ב 2013, 121 דקות. פרט טריוויה לאספנים: פיין נולד בנברסקה, ושם גם התרחשו כל סרטיו עד כה למעט השניים שלפני "נברסקה".



כתיבת תגובה