ביקורת סרט: ״סוף שבוע בפריז״ מקסים

סוף שבוע בפריז פוסטר הסרט"סוף שבוע בפריז" הולך למשוך הרבה צופים שיתאכזבו ממנו. קשה להאמין שסרט ששמו הוא "סוף שבוע ב-_" יהיה איכותי, בטח לא כשלא מדובר בסתם עיוות בתרגום השם המקורי (Le Week-end); הציפייה המתבקשת ביותר היא קומדיה רומנטית חביבה ומטומטמת באיר האורות שתהיה הבחירה המושלמת לדייט. למרבה האירוניה, מה שצריך להדליק נורה אדומה הוא דווקא ציון המבקרים שהסרט הזה קיבל: באתר Rottenromatoes, למשל, שמשקלל ציוני מבקרים, הסרט הזה קיבל 100 אחוזי טריות – כלומר, לא נרשמה עליו ביקורת שלילית אחת. גם הביקורת הזו לא תהיה הראשונה לקטול אותו. איך אפשר לקטול כזה סרט מצחיק, אמיתי ומקסים.

ניק (ג'ים ברודבנט) ומג (לינדזי דנקן) חוזרים לפריס, עיר ירח הדבש שלהם, לרגל יום הנישואים השלושים שלהם. הבן הצעיר ביותר שלהם אך יצא מהבית, וכעת הם נשארו לבד, האחד עם השנייה. החופשה הקצרה, שהייתה אמורה להחיות מחדש את הרומנטיקה ביניהם, רק מדגישה את השונות ביניהם: כמו בשירו של ביאליק, הוא רגוע, מחושב, כבד, מיוסר מעט, בעוד היא משוחררת, חצופה ובלתי צפויה. כצפוי, הם לא מפסיקים לריב, אך בסופו של דבר מבינים שדווקא כל המשוכות שעברו הם הם שהופכים את אהבתם לחזקה.

העבודה על הסרט נעשתה בשיטת הפרדת הרשויות, כשעל הבימוי הופקד רוג'ר מיצ'ל ("נוטינג היל", "הייד פארק על ההדסון") ועל התסריט חניף קוריישי ("ונוס"). השיטה הזו עובדת כאן מצוין. מיצ'ל יודע להתענג על היופי של עיר האורות, להשתהות כשצריך ולחתוך כשצריך, ולהפוך לחינניות גם סצנות של ריב וגם סצנות של צחוק. קוריישי, מצדו, סיפק תסריט שנון, משעשע ומחוספס, שמשלב בין הדקירות שתהפוכנה את הסרט ליותר אמיתי ופחות קיטשי ובין הליטופים שיזכירו לכם שזו עדיין דרמה רומנטית קומית ושלא באתם להתייסר. ההומור הדק שלו טוב טעם, והתסריט דואה מעלה עד שחלקו האחרון של הסרט כל כך מענג שצפיתי בו עם חיוך מתמשך על הפנים. גם המשחק של ברודבנט ודנקן, כמו גם של ג'ף גלודבלום שמצטרף לקראת השליש האחרון, שומר על מידת התיאטרליות הדרושה כדי להעביר את כל מה שזוג היוצרים רצה להעביר בלי להגזים ולחצות את הגבול אל מחוזות המגוחך.

בשורה התחתונה: שנון, מצחיק, מקסים, רומנטי ומחוספס – קומדיה רומנטית איכותית.

סופשבוע בפריז / Le Week-end, במאי: רוג'ר מיצ'ל, אנגליה 2013, 93 דקות.



כתיבת תגובה