ביקורת סרט: החגיגה המטורפת של ״ריו 2״

ריו 2 פוסטר הסרטנתחיל מהסוף: איזה כיף! לפני שלוש שנים אולפני בלו סקיי הפציצו עם "ריו", הסרט המצליח ביותר שלהם אחרי סדרת "עידן הקרח", וכעת הם חוזרים לסיבוב נוסף – ואדיר אפילו יותר. בלו וג'ול (ג'סי אייזנברג ואן הת'אוואי), תוכי המקאו הכחולים והנדירים, הקימו משפחה בריו דה ז'נרו ומגדלים את שלושת ילדיהם בסביבה העירונית. אלא שג'ול רוצה לצאת לטיול שורשים באמזונס, ובלו נאלץ לצאת מהמרחב הטבעי שלו ולהתמודד עם הצרות שמזמנים לו היערות – הישרדות בטבע הפראי, יחסי שכנות מתוחים עם שאר יושבי הג'ונגל, והכי גרוע – התעמתות עם החותן המעצבן שלו.

הסרט מתהדר בסט כפול של טובים ורעים, פרט די יוצא דופן כשמדובר בסרט ילדים. אחרי בלו ומשפחתו רודפים נייג'ל, תוכי מכוער שמחפש נקמה אחרי מאורעות כלשהם שהתרחשו בסרט הראשון ונשכחו מזמן מזכרוננו, יחד עם המאהבת שלו, צפרדע ארסית קטנה בצבע ורוד, ודוב נמלים שתקן וחמוד. לצדם, לינדה וטוליו, המאמצים של בלו מהסרט הקודם ו"מחבקי עצים" מצויים, יוצאים לאמזונס ומתעמתים עם חבורה מרושעת של חוטבי עצים קפיטליסטיים שפוגעים בטבע.

הסט הכפול הזה דווקא לא מעמיס על הסרט אלא עוזר לו לפתח עלילה מעניינת ומלאה, ובכלל, לא תחשבו עליו יותר מדי, כי "ריו" בא לעשות כיף – ואת המטרה הזו הוא משיג ובגדול. כבר מהדקות הראשונות נורות אלינו בדיחות בשטף, ושום הזדמנות להומור אינה מתפספסת. חיוכים, כמובן, הוא מעלה לאורך כל זמן ההקרנה, אבל די מדהים שסרט אנימציה לילדים מצליח לגרום לכל כך הרבה צחוקים בקול רם, ופעם אחת אפילו להתקף צחוק רציני שנגמר בפנים מרוחי דמעות. חוץ מזה, למרות שהנופים המצוירים המדהימים של ריו נזנחו לטובת האמזונס, גם הג'ונגל ססגוני ומרהיב. סרטי "ריו" (נקווה שנזכה לעוד אחד) הם מסרטי האנימציה הכי יפים ונעימים שיש (במיוחד בתלת המימד המוצדק).

וכמובן, ישנה המוזיקה. אם חשבתם שהשירים של "פרוזן" היו מעולים, "ריו" עולה עליהם בהרבה. הפסקול, בו מתארחים זמרים מצוינים כמו ג'אנל מונה האגדית או ברונו מארס, שגם מדבב דמות בסרט עצמו, הוא חגיגה קרנבלית שאי אפשר לסרב לה. בניגוד לשירים של "פרוזן", את השירים האלו אני ממש רוצה לשמוע גם מחוץ למסגרת של סרט.

"ריו 2" הוא לא מסרטי האנימציה האלה שיורים בלי סוף בדיחות שנועדו לרחף מעל ראשי הילדים ולהגיע למבוגרים, אלא סרט שכל חלקיו מאפשרים הנאה לכל הצדדים. מדובר בחגיגה כל כך גדולה וכיפית שלא כדאי לכם לפספס אותה גם אם אין לכם ילדים לסחוב אתכם כתירוץ.

ריו 2 / Rio 2, בימוי: קרלוס סלנדה, ארה"ב 2014, 101 דקות.



כתיבת תגובה