ביקורת סרט: "מולייר על אופניים" (Alceste à Bicyclette)

מולייר על אופניים פוסטר הסרטסרג' טנר (פבריס לוקיני) מתגורר מזה שלוש שנים באי צרפתי. בעבורו תקופת המשחק כבר תמה, והוא אף סולד ממקצוע המשחק ומהאנשים שמעורבים בתעשייה. אבל כאשר ביום אחד מופיע בביתו השחקן המהולל וחברו מתקופת המשחק, למברט ווילסון (גותיאר ואלנס), כשבפיו הצעה מפתה לחזרה לבמה, הוא לא דוחה את הדבר – אך גם לא ממהר להיענות בחיוב.

בקריאה עד לכאן, הסרט עלול להשתמע כמדכא או חסר טעם, אך אל תמהרו לטעות – הקערה נהפכת על פייה כאשר בהתאם לנטייתו, סרג' מציב פה ושם תנאים, מבקש חזרות נוספות על התפקיד, ומביא לשהיית חברו המפורסם באי לזמן נוסף. התמונה משתנה בהגעתה של אישה איטלקייה מסתורית, צעירה מהשניים, אשר מבהירה את המצב ומאזנת את הסיטואציה.

הסרט הוא בעל עלילה מלאה ספקות וסימני שאלה, המלווה בהומור פשוט אך מעורר, שללא ספק יגרום לכם לצחוק באולם ללא בושה בקול רם. בניגוד לכל שאר הסרטים הצרפתיים, סרט זה אינו כולל אף לא סצנת עירום אחת – הוא מעבר לזה, ומכיל תובנות והומור מרנין.
הסרט מסתיים בפואנטה ברורה אך בסוף מפתיע לחלוטין- במהלך הסרט ניסיתי לעלות בראשי אינספור וריאציות לסוף אפשרי, אך זכיתי להיחשף לסוף שונה לחלוטין, המגרה לבחינה מחודשת של הסרט.

לצד ההומור המלווה את הסרט מהדקות הראשונות, ישנה אמת כואבת, הנחשפת בעיני הצופים ממש ברגעים האחרונים. היצירה הזו מכילה בו זמנית שלווה והפתעה, הומור ואמת כואבת, הבנה וציפייה לעוד – ללא ספק סרט חביב וכובש. מומלץ!

צרפת, 2013, 104 דקות. מאמר מאת דורין.



כתיבת תגובה