ביקורת סרט: ״התעלות״ מבוזבז

התעלות פוסטר הסרט ג׳וני דפד"ר וויל קאסטר (ג'וני דפ במראה גיקי במיוחד) ואוולין, אשתו הצעירה והיפה (רבקה הול), חיים ביחד, עובדים ביחד ואוהבים עד בלי די. לכן, כאשר ד"ר קסטר נפצע באורח סופני מכדור מתנקשים של מחתרת אנטי טכנולוגית, אשתו השבורה מחליטה להציל אותו בכל מחיר.

לשם כך היא משתמשת בניסוי מוצלח של עמיתם לעבודה, שנרצח בידי חברי אותה מחתרת, אך הצליח להעלות על גבי מחשב את תבנית גלי מוחו של קוף רזוס. וויל ואוולין כבר עבדו במקביל על פיתוח בינה מלאכותית במטרה להגיע לארוע המכונה "סינגולריות", מחשב בעל תודעה עצמית. לכן, הפיתרון הנראה לעין הוא לטעון את גלי מוחו של ד"ר קסטר הגוסס על גבי מחשב העל בעל הבינה המלאכותית המכונה "רינג" (באנגלית הוא נקרא פין, אבל זה לא שם שעובר תרגום בהצלחה מרובה, מסיבות מובנות).

באופן בלתי מפתיע ביותר, הניסוי המוצלח מעורר שאלות רבות וסיבוכים לא מעטים, כמו בכל מקרה בו בני האדם היהירים ותאבי הכוח והידע חוצים את הגבולות בין אדם למכונה ומתיימרים לחקות את מעשי ידיו של האל. ד"ר קסטר, הלא הוא האל החדש בתוך המכונה, מתגלה כשאפתן לא קטן ובעל תוכניות מרחיקות לכת לגבי האנושות וכדור הארץ כולו. תוכניות אלו מתחילות לעורר דאגה לא מעטה אצל אשתו. גם המחתרת האנטי טכנולוגית בראשותה של צעירה מסתורית בשם ברי (הלוא היא קייט מארה שגילמה את העיתונאית הצעירה שהעזה להתייצב מול פרנק אנדרווד ב"בית הקלפים") לא שוקטת על השמרים ומנסה לגייס את עמיתיהם לשעבר של וויל ואוולין לעצור אותם לפני שיהיה מאוחר מדי.

אני חייבת לומר שהסרט לא גרם לי לשום התעלות, חשיבה או הפתעה מיוחדת. הוא היה רוצה להיות "מטריקס" או "התחלה", אבל לא ממש מצליח. לכן לא הופתעתי כשגיליתי כי הבמאי הוא הצלם וולי פיסטר, אשר צילם את "התחלה" המעולה, כמו גם את סדרת סרטי באטמן המופתית של כריס נולאן. ובכן, צלם מעולה הוא כן. במאי מעולה? ממש לא. הסרט מאוד אסתטי ומוקפד, אך הצד הוויזואלי לא מציל את התסריט החלש והמלא חורים. עיון נוסף ברשימת הקרדיטים מגלה כי זהו התסריט הראשון של השחקן והתסריטאי האנונימי כמעט ג'יק פייגלין. אז הצלם מביים, השחקן כותב ורק מורגן פרימן הנצחי (כבר בן 76 ועדיין קול, שאפו!) עושה את העבודה שלו כמו שצריך. אפילו ג'וני דפ מאכזב בתפקיד חיוור ולא משכנע, לא כמדען, לא כאל בתוך המכונה ובטח לא כבעל האוהב והמסור שיעשה הכול עבור רעייתו.

בשורה התחתונה: סרט מד"ב יפה מאוד למראה אך סתמי למדי, לא מרגש ולא מחדש בשום צורה. בזבוז של רעיון טוב.

התעלות / Transcendence, בימוי: וולי פיסטר, משחק: ג'וני דפ, רבקה הול, מורגן פרימן, קייט מארה, פול בטאני, ארה"ב 2014, 119 דקות. // שירה סובל



תגובה אחת

  1. חייב לומר שרבקה הול מאכזבת לא פחות – לא משכנעת ולא מוסברת.

    יש בסרט כמה רעיונות טובים, אבל המימוש שלהם לקוי. בעיקר תמוהה המיליטנטיות של ה'מחתרת'. צילומי אנשים וכלי נשק, בלי כל שיכנוע.

    הסרט נופל כמו רבים לפניו בעשור הזה, בגלל הליקוי האופייני בתסריטים של כולם – בניית דמויות גרועה, והיעדר מניעים.

כתיבת תגובה