ביקורת: ״גולם״, סרט הביכורים של אדם דויטש, פשוט מושלם. אבל לא כסרט

גולם אדם דויטש פוסטר הסרט"גולם" הוא סרט שנראה טוב. כמו דייט חתיך שמנת המשכל שלו מוטלת בספק אך מראהו החיצוני מושך, קשה לסרב לו. הוא מציג את תל אביב באופן בו ממעטים לעשות זאת: כעיר לילה קשוחה, אפלה, מטונפת ומסוכנת, בה עם שקיעת החמה מתעוררים משנתם שלל טיפוסים שלא הייתם רוצים לפגוש בסמטה חשוכה, ובמחזור הדם מתגלגלים חומרים שטיבם מפוקפק בלשון המעטה, ושנכנסו אליו לאו דווקא דרך הגרון. כמו בGTA, כשכבר יש בו סצנות שמתרחשות באור יום, הן כוללות אלימות, מרדפים, אומללות או סתם מתיחות שממררת את האוויר. הקורבנות בוודאי לא מרגישים בנוח, אבל עולה התהייה האם גם התוקפים מרגישים בנוח, לבד בתוך האפלה: ידם אמנם אוחזת בסכין, אך יכול מאוד להיות שמאחוריהם, מחוץ לטווח ראייה, אורבת יד האוחזת באלה.

העלילה של הסרט, בקווים כלליים (אל דאגה, גם הסרט עצמו לא טורח לפתח אותה מעבר לכך), מתמקדת בשתי דמויות. הראשונה היא מאי (אלינור קלוגר), זונת רחוב ענייה, עלובה, חבוטה, מסוממת, בודדה וחסרת כל חשק לחיות. השנייה היא ג'וני (שרון פרידמן), אסיר משוחרר, שתקן, שבקשיחות המחוספסת שלו נרמז משהו פגיע. השני מתפרץ לחייה של הראשונה ובאיומי סכין מכריח אותה ללכת איתו: אך מאי אפילו לא טורחת לפחד, ובמהרה השניים מפתחים מערכת יחסים חמה יותר, גם אם דלה במילים.

הטריילר הקצר של הסרט מפתה מאוד, אולם העובדה הזו, שנראית כסיבה ללכת ולראות אותו, מתבררת דווקא כסיבה לחשוב פעמיים לפני שעושים כן: "גולם" עובד הכי טוב כקליפ. אם תלכו לראות אותו בקולנוע, תקבלו וידיאו קליפ של 78 דקות, אבל לא סרט. הסרט אלוף בתעלולים ויזואלים, בבימוי מחוספס ומסוכן, בעריכה אינטנסיבית, בתיקוני צבע שמעניקים לו חיים, ועל פניו נראה פשוט מהמם. אלא שהקסם פג וההפנוט מופר ברגע שאתם מבינים שאין פה בעצם עלילה. את כל המילים הדבורות בתסריט אפשר לאגד לפסקה באורך כחצי עמוד, והוא לא טורח לומר שום דבר מעבר לזה. אדם דויטש, שזהו סרטו הראשון, מאוד רוצה להראות לנו איזה יופי הוא מספר סיפור (טכנית זה באמת נשמע מבטיח), אבל שוכח לחשוב על הסיפור קודם לכן. כך שאם נפשכם חושקת בחוויה ויזואלית קשוחה, אפלה ויפהפייה, "גולם" הוא התשובה המושלמת לכך; אבל אם אתם רוצים לצפות בסרט, יהיה חסר לכם כאן דבר אחד או שניים.

גולם / Golem, כתיבה ובימוי: אדם דויטש, ישראל 2014, 78 דקות.



תגובה אחת

  1. אלי wrote:

    לנושא שהסרט עוסק בו יש פוטנציאל לסרט אקשן פנטסטי ואפילו לביקורת אמיצה וחשובה על מה שמתרחש בשוליים של דרום ת"א, אבל השחקנים יפים מדי, הצילום מלוטש מדי, עריכה מוגזמת, האשפה בדום ת"א מזמן לא נראתה כל כך אסתטית, וגם נו איך קוראים לזה?… אה כן, אין עלילה אין סיפור אבל יש אפקטים וחבל.

כתיבת תגובה