ביקורת סרט: ״מנותקים״ יגרום לכם לרצות לזרוק את הפלאפון לים

מנותקים פוסטר הסרטכבר לפני שנים שר אלון אוליארצ'יק על בחור אנלוגי בעולם דיגיטלי; העולם הדיגיטלי הזה נראה כיום כאנלוגי לעומת עולמנו הנוכחי. עכשיו אולי ניתן לשיר על בחור קווי בעולם סלולארי – ועל עולם זה, בו כולם מחוברים לאינטרנט ולטלפון הנייד כל הזמן, מושתת סרטו של הנרי אלכס רובין.

הסרט מציג למעשה את השלב החדש באבולציה הטכנולוגית, התרבותית והחברתית. אם פעם היה נהוג לומר שVideo killed the radio star, הרי שבעידן הנוכחי הרשת הרגה את התקשורת הבינאישית לחלוטין, כאילו זו האחרונה נמצאת במקום נמוך יותר בהתפתחות האבולוציונית של הטכנולוגיה. הוא מדליק זרקור על תרומתו של האינטרנט ליצירת עידן של מציצנות ואכזריות, ועל איך עידן זה מוחק את הגבולות ואפילו את הערכים החברתיים. החיים הדיגיטליים מוצגים כחיים מורכבים בהם הפרטיות והאינטימיות לובשות משמעויות שונות משל אלו של אנשי העולם האנאלוגי.

"מנותקים" בנוי מנדבכים שונים ולמעשה משלב מספר סיפורים: נינה היא עיתונאית המקווה לקבל את תהילתה דרך סיפורו של קייל, קטין הנותן שירותי מין ברשת; מייק הוא שוטר המגדל לבדו את בנו, שהוא סוג של בריון אינטרנט; ריץ' הוא עורך דין המחובר לטלפון הנייד ללא הפסקה, אבל עם משפחתו הוא אינו יודע (או יכול) לתקשר; דרק ואישתו סינדי מתמודדים עם קשיי הנישואים לאחר אובדנו של בנם התינוק, תוך כדי התמודדות עם איבוד כספם בשל הונאת אינטרנט.

הסרט כמכלול ארוג מסיפוריהם של כולם: לעיתים התפירה נעשית בחוטים גסים (בעיקר לקראת סופו), ולעיתים משלבת ביניהם למופת. עם זאת, כאן השלם אינו עולה על סך חלקיו: כל עלילה בפני עצמה היא מרתקת, אך לעיתים שילובן לכלל סרט אחד לא מרגיש טבעי דיו.

למרות מגרעותיו, "מנותקים" מעורר לחשיבה ולדיון על פני העולם בו אנו חיים ועל השפעות הקדמה. אך על אף הביקורת הברורה על צורת החיים המתקבלת כאשר נכנעים לטכנולוגיה, עדיין עולה השאלה הקשה: האם הצופה באמת יהיה מוכן לוותר על הכל ולחזור לעידן הקודם?

מנותקים / Disconnect, בימוי: הנרי אלכס רובין. תסריט: אנדרו סטרן, משחק: ג'ייסון בייטמן, הופ דיוויס, פרנק גרילו, פאולה פאטון, ארה"ב 2012, 115 דקות. // ישראל כורם



כתיבת תגובה