ביקורת סרט: ״סקס טייפ״ שמרני

סקס טייפ פוסטר הסרטג'יי (ג'ייסון סגל) ואנני (קמרון דיאז) נשואים באושר כבר עשר שנים. אבל מה, הסקס כבר לא מה שהיה פעם. ערב אחד אנני שולחת את הילדים לסבתא ושולפת מן הספריה עותק מאובק של "חדוות הסקס", ספר הסקס האיקוני של שנות ה-70. הרעיון שלה הוא לבצע כל, אבל כל תנוחה בספר, וגם להסריט את המבצע האפי הזה. ג'יי נענה בהתלהבות, אבל כמו כל גבר ממוצע שוכח פרט קטן: למחוק את היצירה המדוברת. לא רק שהוא לא מוחק את הסרט, הוא גם מבצע גיבוי לענן, פעולה שמסנכרנת את הסרט לכל מי שקיבל ממנו אייפד, מתנה שהוא נוהג לתת לכל מכר, ידיד, קרוב משפחה ואפילו, שומו שמיים, לדוור השכונתי ולבוס לעתיד של אנני שרוצה לרכוש את בלוג ההורות שהיא כותבת. והשאר? היסטוריה. או היסטריה, מרדף היסטרי אחרי האייפדים ואחרי הסרטון החמקמק, לפני שיגיע לכל העולם ואשתו.

ג"יק קסדן (שגם ביים את דיאז ב"מורה רעה") יצר, בשורה התחתונה, קומדיה כיפית ומצחיקה מאוד, עם מיני הברקות רגעיות – למשל, רוב לאו בתפקיד שובב של מנכ"ל חברת צעצועים יהודי שמחביא כמה צעצועים במגירה; ממש גלולת הרגעה לימים טרופים אלו. ועדיין, יש לי כמה הסתייגויות: קודם כל, הסרט הוא פרסומת בוטה, אבל ממש בוטה, לאייפד; יותר בוטה מקטעי הסקס, מה שבטוח. חוץ מזה, למה לעזאזל האמריקאים האלו לא יכולים ללהק אנשים רגילים, בעלי מראה נורמלי וממוצע לסרטים שלהם? האם אנו באמת אמורים להאמין שקמרון דיאז, אחת הנשים היפות והזוהרות בעולם, היא אם דהויה ומשועממת עם בעיות בסקס ובזוגיות? ושוב, פספסנו הזדמנות להגיד משהו חתרני או לפחות משמעותי על מין, הורות, נישואים ושאר ירקות.

מה שנשארנו איתו בסוף הוא עוד קומדיה שמרנית מפס הייצור ההוליוודי. כיף, צחוקים – אבל לא יותר מזה.

סקס טייפ / Sex Tape, במאי: ג'ייק קסדן, ארה"ב 2014, 94 דקות. // שירה סובל



כתיבת תגובה