ביקורת סרט: ״ברביקיו״ אירוני ממש לנוכח המצב, אבל אין בזה כל רע

ברביקיו פוסטר הסרט"ברביקיו" הוא בהחלט שם הולם לקומדיה הצרפתית הקלילה הזו, העוסקת במספר חברים וותיקים בגיל העמידה שאוהבים מאוד לשתות ולאכול, וללכת למסעדות ולסעוד אצל חברים, וללכת לבתי קפה ולצאת לחופשה (הלוא היא הואקאנס הקדוש) ו.. הבנתם את המסר. זו בהחלט לא קומדיה על העניים השמחים בחלקם אלא על העשירים שלא כל כך שמחים בחלקם – לפחות לא בהתחלה; אבל בסוף, אל דאגה, גם הם יצאו די מרוצים…

אנטואן, גיבור הסרט, מציין יום הולדת חמישים בהתקף לב מפתיע. בעקבות המאורע הפתאומי הוא מחליט "לחיות את החיים", להשתולל וליהנות בלי חשבון. בצרפתית זה אומר לעזוב את העבודה (כי אתה יכול להרשות את זה לעצמך), לעשן, לריב קצת עם החברים, לבגוד קצת באשתך (אבל לא יותר מדי ברצינות) ובסוף להטביע את כל צרותיך וייסוריך באיזה בקבוק יין טוב, או שניים או שלושה. כפי שוודאי הבנתם, מדובר בקומדיה חביבה במשקל נוצה, שנוגעת בזהירות בנושאים טעונים כגון זוגיות, הורות, אהבה ומשבר אמצע החיים, אך ממהרת לזנוח אותם לטובת צילומי נוף מרהיבים, ועוד כמה סצנות במסעדות יוקרה. בהחלט מעורר קנאה, רעב קל וחשק דחוף להזמין חופשה בקלאב מד או לפחות במסעדה הצרפתית הקרובה. מתאים לחובבי התרבות הצרפתית ולמי שלא מאמין שקיימים חיים אחרים, שפויים ונורמליים יותר, במקומות בהם ההחלטה הקשה ביותר הניצבת בפני גברים ונשים בני ארבעים וחמישים היא לאיזו מסעדה לצאת הערב. בון אפטיט!

ברביקיו, בימוי: אריק לאבין, משחק: למברט ווילסון, פרנק דובוסק, פלורנס פורסטי, צרפת 2014, 98 דקות. // שירה סובל



כתיבת תגובה