ביקורת סרט: ״בתוך הסופה״ הוא סערת האדנרלין הקיצית האולטימטיבית

בתוך הסופה פוסטר הסרטזוכרים את הסרט "טוויסטר" משנת 1996, על זוג ציידי סופות שיוצאים לחפש ולתעד את הסופה האולטימטיבית בכדי לפתח מערכת התרעת סופות יעילה יותר? ובכן, מסתבר שלא השתנה הרבה בתחום מאז, וציידי סופות והוריקנים ממשיכים לדהור ברחבי ארצות הברית בכדי לתפוס את הסופה המושלמת ולתעד אותה. והפעם אנחנו עוקבים אחר צוות נחוש של ציידי סופות, המנסים לתעד סוף סוף סופה ראויה לצורך סרט דוקומנטרי שהם מכינים. במקביל, בעיירה קטנה אמריקאית טיפוסית, שני תיכוניסטים ואביהם, סגן מנהל בית הספר (כמה נורא בשבילם!), מתכוננים לטקס סיום הלימודים. כמובן שדרכיהם יצטלבו וטקס הסיום יתרחש בדיוק במהלכה של סופת טורנדו מן הגיהינום שתספק לצוות הצילום כמה רגעים מסמרי שיער, כלומר למי מהם שיצליח לשרוד את אם כל הסופות המתקרבת לעיירה סילברסטון ולתושביה הטובים.

מלבד כמה סצנות מרהיבות ומפחידות בעליל של כוחה העצום והבלתי נשלט של הסופה, הסרט מנסה גם לזרוק איזו רמיזה סביבתית, אך התסריט מייד נסוג מאיזושהי אמירה שעלולה להיות אמיצה ונועזת לגבי מידת אחריותנו להרס הנורא ולתכיפות הגוברת של הסופות, ומעדיף להתעסק בצדדים היותר סנטימנטלים ובנאליים של המשבר, כמו הזוג הצעיר שמסתתר ביחד מתחת לאדמה, האב שיעשה הכול בכדי להציל את ילדיו, תושבי העיירה הטובים והישרים שמתגייסים מיד לעזור איש לרעהו וכן הלאה. גם רודף הסערות הראשי, שמתגלה כמניאק לא קטן שמוכן לסכן את הכול ואת כולם בשביל צילום טוב, מתגלה לבסוף כאיש ערכי המקריב את עצמו למען הזולת (הצילו, הרעלת סוכר!). לפחות יש לנו אתנחתא קומית בדמות שני טיפשים מושלמים שמוכנים לעשות כל שטות בכדי להעלות אותה ליוטיוב ולהשיג כסף ובחורות. בכלל, יותר מכל דבר אחר, הסרט עוסק באובססיית התיעוד והתיעוד העצמי שפושה בעולמנו בו לכל פעוט יש טלפון עם מצלמה; אך שוב, הוא לא מספק אמירה משמעותית יותר בעניין.

בכל מקרה, אם נתעלם מכל הקלישאות והחולשות של התסריט, "בתוך הסופה" הוא עדיין אחלה סרט אסונות לקיץ: מותח, מרתק, מצמרר ולגמרי מספק את מנת האדרנלין שבאנו לקבל, גם אם הוא קצת קיטשי.

בתוך הסופה / Into the Storm, בימוי: סטיבן קווייל, משחק: ריצ'ארד ארמיטאג', שרה וויין קאליס, ג'רמי סאמפטר, ארה"ב 2014, 89 דקות. // שירה סובל



כתיבת תגובה