ביקורת קולנוע: "הקרודים" הוא סרט ילדים חביב ביותר לחופשת הפסח

הקרודים פוסטר הסרט בעבריתדבר אחד שאנשים שעובדים בתעשיית הקולנוע יכולים ללמוד מ"הקרודים" עוד לפני הצפייה בסרט המלא הוא איך עושים טריילר גרוע. הטריילר של הסרט הזה לא חוטא בשטויות כמו הצגת העלילה באופן פגום, אלא פשוט צורח "עזבו, זה יהיה סתם סרט ילדים משעמם". כתוצאה מכך, כמעט כל האולם בהקרנה המוקדמת של הסרט בא עם ציפיות נמוכות – אבל, מצד שני, כמעט כולו הופתע לטובה.

עלילת הסרט מזכירה את זו של "עידן הקרח", רק עם בני אדם במקום חיות: משפחה פרהיסטורית שרגילה לחיות במערה החשוכה והבטוחה שלה, עד שהעולם מתחיל להתפצל ליבשות והם מוכרחים לתור את סביבתם החדשה ולקבל את השינויים שמציפים אותם. בחלקו הראשון הסרט מתמקד באיפ (אמה סטון), הבת הבכורה והמרדנית במשפחה (שנגנבה מ"אמיצה"), אך לאחר מכן הופך לקומדיית אנסמבל שנותנת יחס שווה לכל אחת מהדמויות, בהן גם אב המשפחה (ניקולאס קייג'), חמתו (קלוריס ליצ'מן), האם (קת'רין קינר), הבן האמצעי והטיפש (קלארק דיוק) ותינוקת היפראקטיבית ותוקפנית.

הדמויות מעוצבות באופן שנראה מעט מעצבן בדקות הראשונות, אבל מתרגלים אליו מהר; נוסף עליהן מופיעים בסרט עוד מיני יצורים פרהיסטוריים צבעוניים ויפהפיים, שנראים מעולה בתלת המימד המגניב של הסרט. ההומור של הסרט די נמוך (באופן קלאסי ממש) על פי רוב, אבל מדי פעם משתרבבת גם בדיחה שמכוונת למבוגרים, ולפחות בחמש פעמים שונות אני עצמי צחקתי בקול רם.

המוזיקה השבטית שמשולבת בפסקול לצד הפופ והמוזיקה הקלאסית היפה שאופיינית לסרטי אנימציה עושה רק טוב לחוויית הצפייה ומתבלת את קו העלילה הלא מפוקס מספיק. גם הדיבוב (האנגלי לפחות) היה מעולה, אבל דבר אחד כן צרם לי בסרט: המסר פשוט הוכרח אל תוך הגרונות של הילדים, לא הוגש להם בעדינות. אב המשפחה חוזר כמנטרה על המשפט "חדש זה רע", כמו דמות מרושעת בתיאטרון בובות, והילדים אמורים להגיע לקתרזיס כשבסוף הסרט מסתבר שדברים חדשים זה טוב. המבוגרים, אגב, יסתכלו מסביב בחיפוש אחר פח הקאה קרוב. אפשר היה לעשות את זה בדרך מעודנת יותר.

אולפני דרימוורקס סובלים מכמה שנים לא טובות: לצד המשכונים שהם הימור בטוח להצלחה קופתית (מדגסקר, קונג פו פנדה), רוב הסרטים העצמאיים שלהם די נכשלו. גם ב"הקרודים" אין את הניצוץ הזה שיהפוך אותו לסרט מעולה – בכלל, העלילה שלו, כולל דמות אחת שלמה, זו של הסבתא, מועתקת מ"עידן הקרח" – אבל הוא בהחלט מהנה ומבדר, ולא ישעמם גם את ההורים בחופשת הפסח.

הקרודים, The Croods, ארה"ב 2013, במאי: כריס סנדרס, תרגום ודיבוב מאנגלית לעברית, 90 דקות.



כתיבת תגובה