ביקורת סרט: ״דיפלומטיה״ מרתק למרות (ואולי בגלל) שסופו ידוע מראש

????????????????????????????אוגוסט 1944, ימיו האחרונים של הכיבוש הנאצי בפריז. שעת בוקר מוקדמת. בחדרו במלון "מוריס" נותן פרידריף פון קולטיץ, המושל הצבאי הגרמני של פריז, הוראות אחרונות לפיקודיו. התוכנית היא להחריב את העיר לחלוטין: לא להשאיר בה אבן על אבן. מטעני הנפץ כבר מחוברים לכל הגשרים ולאתרים המרכזיים. יחידת החבלנים ממתינה לפקודה הסופית. אך פתאום, משום מקום, צץ בחדרו של הגנרל העייף ומוכה האסתמה דיפלומט שוודי בשם ראול נורדלינג. גורלה העתידי של פריז ידוע לו, והוא הגיעו לחדרו של המושל הצבאי במטרה אחת: לשכנע אותו לבטל את הפקודה ולהיכנע לשתי הדיוויזיות הצרפתיות העומדות להיכנס לעיר מבלי לגרום נזק לה ולתושביה.

הסרט מתרחש רובו ככולו באותו חדר מלון. ברקע נשמעים קולות ירי והתפוצצויות, בעוד הגנרל הוותיק והדיפלומט הזקן דנים בגורלה של העיר ומיליוני תושביה. השניים מעלים נושאים רבים שתוקפם עדיין נכון לימינו, ביניהם מהי פקודה בלתי חוקית (בעליל), האם קצין או חייל חייבים בציות עיוור למפקדים, מה ההיסטוריה תאמר על החלטה זו וכיצד הגנרל ומשפחתו יחיו עימה בעתיד. הטיעונים עולים, נדונים, נבחנים ונדחים, ובינתיים חיילים יוצאים ונכנסים, שיחות טלפון דחופות מתקבלות, המתח גובר, ולמרות שהקהל יודע שפריז לא הושמדה בסופו של דבר, כפי שקרה לורשה ולסטלינגרד, הסרט עדיין בונה מתח רב בשאלה כיצד יצליח השבדי הקשיש לשכנע את הגנרל הפרוסי הנאמן להפר פקודה בפעם הראשונה בחייו.

התסריט מבוסס על מחזה, ולמרות כמה סצנות חוץ בודדות וקטעים דוקומנטריים בשחור לבן אנו אכן חשים כי אנו צופים במחזה לשני שחקנים, שחקנים מעולים שמצליחים להחזיק שעה וחצי של דיאלוג אינטיליגנטי, שנון ומותח, גם כאשר התוצאה ידועה מראש. אין ספק ש"דיפלומטיה" מציג תצוגת משחק מופלאה ומיועד לצופים סבלניים המסוגלים להעריך משחק דרמטי מעולה, כמו גם תסריט איטי אך משובח, המבוסס על מקרה אמיתי.

דיפלומטיה / Diplomacy, בימוי: וולקר שלונדורף, משחק: אנדרה דוסולייה, נילס ארסטרופ, צרפת 2014, 88 דקות. // שירה סובל



כתיבת תגובה