ביקורת סרט: ״למה זה מגיע לי״ מצליח איכשהו לא להעליב אף אחד

למה זה מגיע לי פוסטר הסרטמארי וקלוד ורניי הם זוג צרפתי מבוסס ומשכיל בגיל העמידה. קלוד הוא רפובליקן   וגוליסט המתרגש עד דמעות למשמע ההמנון הלאומי; מארי   היא קתולית אדוקה המטפחת יחסים קרובים עם הכומר בכנסייה הסמוכה. שניהם אוהבים את החיים שלהם, ובעיקר את ארבע בנותיהן היפות והמוצלחות. עד שיום בהיר אחד, ללא כל אזהרה מוקדמת, מחליטות העלמות הנאות לבוא בברית הנישואין. איזבל היפה נישאת לראשיד האלג'יראי, אודיל החכמה מתחתנת עם דוד היהודי, וסגולן האמנותית בוחרת בשאו הסיני. ההורים המיואשים נותרו עם תקווה אחת בלבד לחתונה קתולית מסורתית בכנסייה שבעיירה הקטנה בה הם חיים: בתם הקטנה, לור. ואכן, לור, בבת עינם, אינה מאכזבת ומביאה הביתה חתן קתולי כשר למהדרין ממשפחה אדוקה. אך, למרבה הצער, שמו אמנם שארל, כמו שארל דה-גול הנערץ, אך צבע עורו "מעט" כהה יותר מן המקובל במשפחה צרפתית מן השורה.

רוב רובו של הסרט עוסק בניסיונות ההתמודדות של המשפחה עם החתנים המגוונים ועם החתונה הקרבה של לור, אשר תסתום את הגולל על כל התקוות והחלומות של ההורים לחתן צרפתי טוב. היות וזוהי קומדיה, התסריט שופע בבדיחות עדתיות, דתיות וגזעניות ברמה כזו או אחרת של אי תקינות פוליטית. חלקן מצחיקות יותר וחלקן פחות, והרוב די משעשע אם כי לא חתרני או נועז במיוחד. הסרט אמנם משקף את הפחד של הצרפתי הממוצע מריבוי המהגרים במדינה ומן הרב תרבותיות המאיימת על צרפת הישנה והטובה, אך עושה זאת באופן קליל ולא מחייב, שיוכל לרצות את כל הצופים מבלי להעליב אף אחד יותר מדי, ובעיקר עוזר להעביר שעה וחצי בכיף.

למה זה מגיע לי, בימוי: פיליפ דה שוברון, משחק: כריסטיאן קלאבייר, שנטל לובי, ארי אביטן, מדי סאדון, צרפת 2014, 97 דקות. // שירה סובל



כתיבת תגובה