ביקורת סרט: ״כוח עליון״ נכתב להיות ספר

force-majeure-poster"כוח עליון" הוא סרט שנכתב להיות ספר. הפורמולה עליה הוא נבנה פופולארית מאוד בספרות, אבל די נדירה בקולנוע: המאורע המרכזי בעלילה שלה מתרחש ממש בתחילתה, וכל המשכה מוקדש לניתוח הדרכים בה הוא השפיע על הדמויות. אם כבר תהיה איזושהי התרחשות ממשית, היא תהיה אחת בודדה ותקרה בסוף; העלילה אינה בנויה על פעולות, אלא על תהליכים פנימיים, דבר שקשה יותר להעביר במדיה הקולנועית.

המאורע המכונן של "כוח עליון" מתרחש במהלך חופשת סקי באלפים של משפחה שוודית רגילה למראה. בעת ארוחת צהריים שלווה במרפסת המלון מתקרבת אל הסועדים מפולת שלגים אדירה, שבתחילה נראית כמו עוד אחת מהמפולות המבוקרות שלא תגרום לשום נזק, אך בתוך שניות תופחת לממדים שעלולים לסחוף בתוכם את המסעדה כולה. בתוך המולת הפאניקה הגוברת עוזב אב המשפחה את אשתו ושני ילדיו ופשוט נס על נפשו. מפולת השלגים הממשית לא גורמת לשום נזק, בסופו של דבר; הבהלה הייתה לשווא. אבל מפולת השלגים המטאפורית מסוכנת הרבה יותר, ועתידה לסחוף איתה את המשפחה כולה.

בשפה קולנועית נקייה ויפה ובאיטיות מחושבת מתאר הסרט דיוקן של גבריות מתפוררת ושל משפחה בה האיזון מופר עד לנקודה בה אי אפשר עוד להתעלם מכך. הוא לא ממהר להציג את מסקנותיו או להתקדם לרגעים הדרמטיים; יש לו זמן לדיאלוגים ארוכים וכאובים ולצילומים של המפולות המבוקרות באלפים, על רקע "קיץ" מתוך ארבע העונות של ויואלדי. יש לו גם זמן להציג את כל דמויותיו הגבריות במגוון רחב של אורות מגוחכים אך בעידון רב, להתעכב על צמד דמויות משנה מעניינות ולפרגן לעצמו בהרבה זמן שתיקה מתוח. למעשה, יכולתו לעורר אי נוחות קשה כל כך עצומה שכשהוא שובר אותה מדי פעם בהפוגה קומית קצרה – רק כדי שלא תתעלפו או תפרשו – ההקלה גופנית כמעט, ולרוב מקפיצה כמו היה זה סרט אימה.

כוח עליון

מתוך הסרט

"כוח עליון" נותן בכל אורכו את הרושם שהוא מתוחכם מאוד ויודע מה הוא עושה – אם כי גם את זה הוא עושה בעידון ובמומחיות – אבל לא תמיד היה ברור לי מה הוא עושה. הבלבול הזה נע מדברים קטנים יחסית – הבחירה ב"קיץ" של ויואלדי הייתה קשורה רק למוזיקה או גם לשמה של היצירה? – לדברים גדולים מאוד, כמו סצנת הסיום הארוכה שתרומתה לעלילה מעורפלת. ממש לא נעים להודות בכך ולהצטייר כאוויל, בטח לא כשמבקרים מכל רחבי העולם היללו אותו כל כך – אבל פשוט לא הצלחתי לרדת לסוף דעתו של הסרט הזה, שנראה כזה מתוחכם ובטוח בעצמו. תהליכי ההתפרקות שהוא מתאר אמנם מבוצעים כהלכה, אבל מעבר למתח הגדול הטעון בו, לא הצלחתי להתחבר לחוויה שלו ולהרגיש אותם בעצמי. אולי כספר הוא היה עובד יותר טוב.

ופרט קטן ומעניין לסיום: הסרט ייצג את שוודיה באוסקרים המתקרבים בקטגוריית הסרט הזר, אך בסופו של דבר לא זכה למעומדות, למרות שהסתמן כמועמד כמעט ודאי. רגע הצפייה של הבמאי בהכרזה על המועמדויות בשידור חי תועד בסרטון וידיאו הזמין ביוטיוב, בו הוא נראה זחוח ובטוח בעצמו בתחילה, אך מתרסק כשהוא מגלה שתקוותיו היו תקוות שווא. בסופו, כשהוא נשמע מייבב בבכי זועם מחוץ לטווח הצילום, מתגנב פתאום החשד שאולי זו רק מחווה – והדגמה חיה – לסרט עצמו. ככה עושים יחסי ציבור.

כוח עליון / Force Majeure, כתיבה ובימוי: רובן אוסטלונד, משחק: ג'והנס באך קונקה, ליסה לובן קונגסלי, שוודיה, דנמרק, נורווגיה, צרפת 2014, 118 דקות. 



כתיבת תגובה