כך נפלו גיבורים: על ״עלייתה של ג׳ופיטר״ ועל ״מטריקס״ באמת אחראים אותם אחים?

עלייתה של ג׳ופיטראיך נפלו גיבורים? האחים אנדי ולאנה וואשובסקי, שהביאו לנו ב1999 את "מטריקס", מהסרטים החדשניים והטובים ביותר בתולדות הקולנוע, הם החתומים על שטותון המד"ב הילדותי והמגוחך הזה, סרט שכדי לתאר את איכותו מספיק לומר שהדבר המוצלח ביותר בו הוא צ'אנינג טאטום בלי חולצה (אך עם אוזני אלף שפיציות כקנס).

ג'ופיטר ג'ונס (מילה קוניס בעלת עיני העגל) היא עובדת ניקיון (שוב?) בעלת תשוקה לאסטרונומיה (?). יום בהיר אחד מתגלה כי ג'ופיטר היא כפילה גנטית מושלמת של אצילה בעלת השפעה משושלת אברקסס, משפחת אצולה אינטר-גלקטית המעבירה את זמנה בבילויים, רציחות והפקת נוזל חיים יקר ערך מבני אדם. בני המשפחה האחרים בשושלת מחליטים לעשות הכול כדי לחסל את המנקה התמימה והיפהפייה, שאינה יודעת שעתיד כדור הארץ כולו מונח על כתפיה העגלגלות והחטובות. למרבה המזל נלחצים לעזרתה ה"איחוי" (אדם-זאב) קיין, הלוא הוא טאטום ההורס, וחייל לשעבר ומגדל דבורים בהווה בשם סטרינגר (שון בין ששוב נכשל במשימתו למצוא תפקיד טוב מחוץ ל"משחקי הכס").

הזוועה התסריטאית הזאת נמתחת לאורך 127 דקות מגוחכות, קליאשתיות ונטולות השראה, שנראות כאילו לוקטו ממאות ואלפי סרטי אקשן ומד"ב אחרים (סצנת החייזרים הביורוקרטים, למשל, העותקה ללא בושה מ"מדריך הטרמפיסט לגלקסיה"). האחים וואשובסקי ניסו אמנם לדחוף בכוח ובחוסר אלגנטיות משווע גם מסרים אנטי קפיטליסטיים ואנטי ממסדיים, המוכרים לנו מסרטיהם הקודמים – החל מ"מטריקס" המופלא, דרך "ונדטה" החתרני ועד "ענן אטלס" שהיה אמנם כישלון, אך לפחות כישלון מפואר ובעל ערך – אבל עדיין לא מצליחים להציל את הסרט. אפילו בני בן העשר, שלא צפה ב"מטריקס" והגיע ללא כל ציפיות, היה מופתע ממופרכותו של התסריט. אם זוג האחים לא היו שמחים כבר עכשיו למחוק את הפארסה הזו מהרזומה שלהם, מן הראוי שכך יהיה.

עלייתה של ג'ופיטר / Jupiter Ascending, בימוי: אנדי ולנה וואשובסקי, ארה"ב 2014, 127 דקות. // שירה סובל



כתיבת תגובה